מצעד הגאווה בירושלים, שייערך היום ויפתח את חודש אירועי הגאווה בישראל, מעורר סערה מדי שנה, והשנה ביתר שאת, על רקע הרכב הממשלה הנוכחית. למרות דרישת המארגנים כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיה בעבר ממתנגדיו הבולטים של המצעד, לא ייקח חלק בתכנון אבטחת מצעד הגאווה, בן גביר הודיע כי יהיה שותף מלא בהיערכות המשטרה למצעד.
בינתיים, יש לא מעט גורמים במגזר הדתי שמתכוונים להשתתף במצעד ופעילים בשנים האחרונות למען תמיכה בקהילה הלהט”בית, אף שהם עצמם אינם חלק מהקהילה. אחת הקבוצות הבולטות במגזר שפועלת למען מטרה זו היא “קהילה דתית תומכת”, המגדירה עצמה כ”דתיות ודתיים, סטרייטיות וסטרייטים, שצועדות וצועדים לצד הקהילה הדתית הגאה במצעד הגאווה הירושלמי”.
"הדבר העיקרי שצריך לעשות כדי להביע תמיכה בקהילה הוא לערוך היכרות עם הסיפור של הלהט”בים”, אומר ארנון בן־דוב, חבר בקבוצה. “יש לנו את יוזמת ‘פסח שני’ שמפגישה בין להט”בים דתיים לדתיים בכל רחבי הארץ. המפגש וההיכרות יכולים לשנות את התודעה בחברה הדתית ובכלל. צריך לנסות להקשיב לכל אדם, לקבל כל אדם כמו שהוא. כולנו רוצים לחיות חיים טובים”.
בן־דוב החל לפעול למען הקהילה הלהט”בית בעקבות חוויה של חבר גיי מהמגזר: “אחד הקשיים שהוא דיבר עליהם זה שהוא מרגיש שהוא צף בין העולמות: בעולם הדתי לא רוצים אותו כי הוא הומו, ובעולם החילוני מצפים ממנו לנטוש את אורח החיים הדתי. אלא שהוא רצה לנהל אורח חיים דתי ועדיין להישאר בנטיותיו המיניות. זה פקח לי את העיניים. אמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שאנשים רוצים להישאר חלק מהקהילה הדתית, ואנחנו סוגרים להם את הדלת בפרצוף בגלל נטיותיהם המיניות. הרגשתי צורך להביע תמיכה בחבריי מהקהילה הלהט”בית".
"ככל שחלפו השנים, לקחתי יותר ויותר חלק במאבק של הקהילה הלהט”בית הדתית. הקהילה שאני מתפלל בה בירושלים, קהילת ‘אילנות’ מהקטמונים, מקבלת מאוד את הקהילה הלהט”בית, ויש אצלנו זוגות מהקהילה. אני משתדל לעזור ולתת יד ולהסביר שיש מקום לכולם. אני מורה, וחשוב לי גם שהתלמידים שלי ירגישו בנוח לפנות אליי במקרים כאלה ולשאול שאלות. אני רוצה להראות להם שהם יכולים גם להיות דתיים וגם לנהל אורח חיים בהתאם לנטיות המיניות שלהם. זה שהם גייז לא אומר שהם צריכים לחיות חיי בדידות”.
"לשמחתי הסטטוס של הקהילה משתנה, אבל הוא עדיין לא כמו שהיינו רוצים. אתה עדיין שומע אמירות מזעזעות מרבנים ואישי ציבור", הוא מוסיף. "אני רוצה להגיד לאותם בני נוער שנמצאים בארון שיש אופציה להיות גם להט”ב וגם דתי, וזה לא מוריד ממך אלא דווקא להפך. זה דורש הרבה יותר מאמץ וצריכים להעריך אותך על המאמץ הזה ולא לירוק לך בפרצוף”.
“הצורך לתמוך בקהילה נולד אצלי כשלמדתי באוניברסיטה והכרתי חברים בקהילה הלהט”בית”, מספרת יעל שפיגלמן, מורה במקצועה, מהיישוב צור הדסה. “גם בחינוך הדתי יש להעביר את הפתיחות בנושא זה. אני והילדים שלי הולכים מדי שנה למצעד הגאווה בירושלים כדי לתמוך בקהילה. גם בשיעורים שאני מעבירה חשוב לי להעביר שיש מקום לקהילה הגאה גם בחברה הדתית. ככל שהשנים עוברות, אנחנו רואים יותר יציאה מהארון בתוך החברה הדתית ויותר אנשים שאומרים שהם לא רוצים לצאת בשאלה, אלא להישאר בקהילה הדתית. אנחנו צריכים לחבק אותם כמו שמחבקים כל אדם עם כל דעה”.
חיבור, לא קיטוב
מיכל לזר־לחמן, סטרייטית דתייה, גם היא מהיישוב צור הדסה, מציינת כי השנה, בניגוד לשנים הקודמות שבהן השתתפה במצעד הגאווה בירושלים, היא תצעד במצעד בבאר שבע כדי לתמוך באחותה, מנכ”לית מרכז “הבית הגאה” בעיר. “כל הזמן חשבתי שצריך לקבל כל אדם על גווניו”, היא מספרת. “בשנת 2014 יצאתי לראשונה עם הבנות שלי למצעד הגאווה בירושלים, ומאז זה הפך למסורת שנתית”.
במסגרת יוזמת “פסח שני”, לזר־לחמן ובעלה אירחו בביתם זוג הומוסקסואלים מהחברה הדתית. “מי שהגיע למפגש - בא להקשיב להם ולשמוע את הסיפור”, היא מספרת. “ראיתי שבני המגזר הדתי, ולא רק מהקהילה שלי, רצו לשמוע את סיפורם, וזה היה נוגע ומרתק. אני מקווה שבהמשך נראה סביבה הלכתית שתעז להתמודד עם הנושא, כי ההלכה עדיין לא עוסקת בנושא זה”.
“בשנת 2015 התחלתי דוקטורט באוניברסיטת בן־גוריון בנושא ‘הומואים אורתודוקסים בישראל’”, מספר אחיקם פרבר־צוראל, דתי ותושב באר שבע. “עד אז, כגבר דתי סטרייט, ידעתי שיש הומואים ולסביות אורתודוקסים, אבל לא הכרתי את העולם הזה מבפנים - לא הכרתי את ההתמודדויות, החוויות. המצעד הראשון שהגעתי אליו בירושלים היה ב־2015, המצעד שבו שירה בנקי נרצחה. בפעם הראשונה הצלחתי לראות איך זה נראה בצד השני. פתאום בשנייה הרגשתי את הפגיעות הזו, כל אחד ואחד ממי שהיה שם - הרגיש שהוא יכול היה להיות במקום שירה בנקי. זה משהו שלא עלה בדעתי לפני כן. זה היה רגע מכונן ששינה את התפיסה שלי”.
להיות אקטיביים יותר
“תמיד תמכתי בזכויות אדם באופן כללי”, מציינת מעין מירצ’ן־פלד מקריית יובל בירושלים. “זה התחזק בעקבות יציאה מהארון של בת דודה שלי. מה שקורה בירושלים מדרבן אותי להשתתף במצעד הגאווה ולתמוך בקהילה הלהט”בית. כל אחד צריך להרגיש בנוח עם מה שהוא עושה כל עוד זה לא פוגע באחר. שכל אחד יחיה עם ההעדפות המיניות שלו. בשנתיים האחרונות אירחתי בבית שלי זוגות להט”בים דתיים שסיפרו את הסיפור שלהם, וזה חשוב לתת להם את הפוקוס. בתור קהילה דתית, אנחנו צריכים לתת לזה לגיטימציה ולדבר על כך. אסור לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח. חשוב לי להיות אקטיבית ולהראות שאני תומכת בקהילה, גם כשלאנשים אחרים זה נראה מוזר”.
התרעות פיקוד העורף