בפתח הדברים אמר: "המצב לא טוב. אין ספק שהחברה משתמשת במונח הזה של 'התנגדות לאומנית' בכדי פשוט להביא תשומת לב ממשרדי ממשלה שיושבים היום בראשם אנשים שאוהבים את המונחים האלה ומוכנים ממש להתאבד בגללם, אז זה לא מדויק. מי שהיום מתנגד הם הבעלים של האדמות הפרטיות, חקלאים פשוטים, אנשים שעובדים ביום - יום במשק הישראלי ויש להם קשרים מאוד הדוקים חיוביים עם השכנים שלנו עם מועצה אזורית גולן וכל מקום במדינת ישראל.
לדבריו, "הם כועסים על זה שהטורבינות מגבילות את התפתחות היישוב מג'דל־שמס והישובים הסמוכים. הם כועסים על כך שטורבינות ענקיות, בגובה של מעל 150 מטר בלי הלהבים שלהם, יקומו בתוך השטח החקלאי שהיום הם משתמשים בו גם בפעילות תיירותית, לאירוח אותנטי בתוך המטעים, לקטיף עצמי. תארו לעצמכם שממש שם יש אורחים ותיירים ומעליהם יש טורבינת רוח בגובה של 170 מטר".
בתגובה לדברי המגיש כי "בתור מתבונן מהצד, אני מרגיש שאם לא היה ענין של חוק הלאום וחוק קמניץ, והיו נותנים לכם לבנות ולתכנן אז היו גם טורבינות", אמר אבו סלאח: "החלק הראשון של המשפט שלך הוא מדויק, ואני רוצה גם להדק אותו בכך שגם אם היו החלטות ממשלה שממש מתקצבות את האיזור שלנו בלי שאנחנו נאלץ ללכת לבג"ץ ולבקש כל הזמו לתקצב אותנו באופן שווה כמו שעושים במועצות אחרות במגזר היהודי".
"בחלק השני, הנושא של הטורבינות – כשהרשויות נחשפו למיקום האמיתי של הטורבינות, אנחנו הבנו שהמקום הזה הוא בעייתי מאוד והוא מגביל את התפתחות יישובים מבחינה תכנונית. עכשיו בקנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, יש תוכניות מתאר כוללניות שנמצאות ממש בשלבים מאוד מתקדים והן ממש מנחות שעוד עשר שנים צריך לפתוח הליך תכנוני חד שמדבר על ההתפתחות התכנונית של הישובים שמתנגש באופן חזיתי עם הפרויקט הזה".
הוא הוסיף: "זה גם הנושא של עתודות קרקע, אנחנו מדברים על שטח מאוד מצומצם לעומת אחרים שהם מאוד סמוכים. אני לא בעד כמובן לבנות טורבינות רוח ליד ישובים יהודיים. אבל אני רוצה להמחיש – שטח השיפוט של מועצה איזורית גולן מתמקם במיליון מאה שמונים אלף דונם, אני לא רוצה לנקוט בכמה מסתכם שטח השיפוט של ארבעת היישובים הדרוזים בגולן ביחד, זו ממש נקודה באוקיינוס".
התרעות פיקוד העורף