עוד המשיך ותיאר: "לשנייה חשבתי שזה בגלל התאונה, שזה ריב בין נהגים, אז נדרכתי אבל עדיין לא הגבתי חוץ מלהסתכל איך זה מתפתח, כי פחדתי להוציא נשק על דבר שאנחנו לא יודעים במה מדובר, ואז איך שהוא סיים את הדקירה לנדקר הראשון, הוא קם והתחיל לרוץ לאחרים. הבנתי שזה פיגוע. הוצאתי את האקדח, כולם רצו לכיוון שלי, ברחו ממנו. הייתי שבעה מטרים ממנו, אפילו פחות. הוא קלט אותי עם האקדח, הוא המשיך לרוץ לכיוון שלי ועוד איזה אדם מבוגר שהיה צמוד אליי. שמתי לו כדור או שניים בחלק הגוף העליון, הוא עדיין המשיך לרוץ ונפל יחד עם הזקן על הרצפה, והוא עוד עדיין לקח את הסכין והרים על הראש של האדם המבוגר הזה ושניהם היו צמודים, ולא חשבתי פעמיים, התקרבתי מאוד קרוב בשביל חלילה לא לפגוע באדם המבוגר הזה ושמתי לו שני כדורים ונטרלתי אותו".
לשאלה האם הוא חשש ממעצור בנשק, השיב בחיוב: "בדיוק. עכשיו כשאתה אומר לי את זה, אני משחזר את זה שוב, אני רועד מפחד. למה לא הגבתי? כי איך שהוא יצא מהטנדר, אמרתי 'אוי ואבוי', כי אתה יודע לא סתם יורים, וראיתי בן אדם מפלצת, ענק, בריון ועם כל הכוח הוא דפק שם לאנשים. אבל כשהוא רץ לכיוון שלי, רעדו לי הרגליים, רק אמרתי 'אלוהים, שייצא הכדור', אם לא, אני מת. כבר אין זמן, זה עניין של שנייה. אני סתם אזרח רגיל. גם ברחוב כשאני הולך אז אני עם העיניים ימינה-שמאלה, הייתי בגולני, כל הזמן יש לי את הקטעים האלו של להיזהר ולהסתכל ולחשוד ודברים כאלו. נכנסתי לפחד, אבל כשהכדור הראשון יצא כבר הייתי אדם אחר לגמרי. המחבל עצמו, אתה רואה אותו, גם בלי סכין הוא אדם מפחיד".
לעניין המיומנות בנשק, אמר: "לא משהו מיוחד. אני הולך למטווחים הרגילים כל שנה וחצי. אני לא איזה גאון גדול בנשקים. לפני חודש וחצי הייתי במטווח, הייתי צריך לעשות חידוש. אני לא יודע אם צריכים לתת לי צל"ש. אם הוא לא היה מנוטרל על ידי או על ידי מישהו אחר, המצב היה משתנה שם לגמרי. היו שם הרבה אנשים שברחו ממנו והבן אדם הזה הוא משהו מפלצתי. משהו ענק".