“בכל יום שני יש אירוע פתוח לציבור, אין מגבלה, מגיעים מתנדבים מכל הנגב - רהט, מיתר, עומר ודימונה, לא כי אין להם גינה, אלא כי יש פה דבק אנושי של אנשים ממגוון רקעים וגילאים - מילדים זוחלים ועד פנסיונרים", אומרת בר אור. "הם שותים ומכינים ערוגות יחד - ובעיקר באים כדי לקחת חלק במפגש. בסוף כל יום כזה עושים קטיף ומבשלים יחד במטבח במקום, ואז יושבים לאכול בחברותא. מגיעים סביב 20 עד 100 איש. זה משתנה”.
“הקהילה שלנו הוקמה בכלל במטרה לייצר פלטפורמה ליצרנות של צעירים שיישארו בבאר שבע וייקחו אחריות על המרחב הציבורי ויפעלו להחייאת המרחב הציבורי”, מסבירה נטע לוי, 27, מנהלת ארגון הרשת, גם הוא מבאר שבע, המונה מאות אנשים ומפעיל מיזמים חברתיים ואקולוגיים כאחד. “אנחנו מפעילים מיזמים שכונתיים שעוברים דרך 13 מיזמים חברתיים - החל מ'מקרר קהילתי', להצלת מזון והעברתו לציבור וממוקם בשכונה ד’. אנשים מגיעים וממלאים אותו; יער מאכל; עיתון שכונתי; ירידי אמנות ותוצרת של התושבים פעם בחודש; מחסן 'כלבויניק' – שיש בו את כל הציוד לבית – החל מכלי עבודה, רמקולים, מחצלות וכלי בית; רשת קומפוסטרים; ובימים אלה מוקמים ביחד עם קניון עזריאלי הנגב ארון בגדים קהילתי, ארון צעצועים וספרים וגינות קהילתיות”.
למעט ההנהלה, רוב הפעילים הם מתנדבים או בעלי מלגות מקרנות וארגוני סביבה, שאליהם מצטרפים תושבי האזור. “אנשים מגיעים כי הם רוצים לחוות קהילתיות בתוך עיר”, ממשיכה לוי. “זה לא מובן מאליו להגשים רעיונות, לחלום עם השכנים ולהרגיש שייכות. אם זה גינה או חנות יד שנייה, להתאגד יחד ולהגשים כקהילה. בתקופות אלה של ריבוי משברים, זה כוח”.
התרעות פיקוד העורף