מספיק לומר היום את צמד המילים רמת הנגב לתל אביבי ממוצע, כדי מיד להקפיץ את השאלה: "אז מה קורה לעזאזל אצלכם בכבישים?". זו אומנם הייתה השאלה הראשונה שרציתי לשאול את ערן דורון, יו"ר המועצה המקומית רמת נגב, אבל כבר בתחילת השיחה הוא ענה לי, "גם לזה עוד נגיע".
אני משוחחת עם דורון, רגע לפני שמסתיימת כהונתו הראשונה כראש המועצה ולקראת הבחירות הקרובות ומוצאת אדם מאוד מפוכח שאינו שוגה באשליות, אך מסרב לוותר על הליכה לעבר החזון ההתיישבות בנגב, "ולא כקלישאה" כך הוא אומר.
שמורת טבע
רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטח ישראל שחולשת על 4.2 מיליון דונם, אלא ש־99% מהשטח המדובר שייך לשמורות טבע או משמש כשטחי אש של צה"ל. בתוך השטח המוניציפלי מתקיימות ארבע ישויות מוניציפליות ביניהן רמת נגב, מצפה רמון, ירוחם והמועצה האזורית נווה מדבר.
"מי שבאמת יודע מה קורה בשטח, ומי שאני מתנהל מולו בסופו של דבר זה צה"ל ורשות הטבע והגנים מכיוון שרוב השטח בחזקתם", אומר דורון, "ובכל זאת, כשאני משרטט את הבעיות והאתגרים שיש למדינת ישראל בייחוד בתחום הדיור, וכמובן גם בתחום הביטחון התזונתי, ובכל הנוגע ליחסים שלנו עם השכנים במצרים, אין לי ספק שהנגב הוא הפתרון".
דורון מדבר על החזון של פתחת ניצנה כפתרון האולטימטיבי של ההתיישבות בנגב, אבל הוא גם מפוכח ומבין שזה לא יקרה בשנות כהונתו. הוא מאמין שבפתחת ניצנה טמונות הזדמנויות פז בתחום התעסוקתי תיירותי וחקלאי, "החזון הוא לקחת את המפגעים כמו מתקן חולות ובסיסים נטושים ולהפוך אותם למוקדי פיתוח כלכליים".
קדמא כמשל
אבל חזון לחוד ותקציבים לחוד, דורון מספר שרמת הנגב מתמודדת זה שנים עם מחסור חמור בתקציבים. "גזירה כלכלית שנכפתה עלינו שבגינה המועצה מאבדת מתקציביה בערך 36 מיליון שקל בשנה שהם 30% מהתקציב הקודם". היכולת של המועצה להתמודד עם הגירעון הוא למצוא אפיקי הכנסה נוספים שמניבים ארנונה, כגון תעשייה, מסחר תיירות וכיוצ"ב, אלא שדורון מסביר שגם הפתרון הקל יחסית נתקע בין גלגלי הבירוקרטיה של מדינת ישראל.
"לצערנו, תהליכי התכנון במדינת ישראל כל כך ארוכים. קחי לדוגמה את מלון קדמא שנבנה והצליח מאוד, אבל אבן הפינה שלו הונחה ב־2006 כששר התיירות היה אז בוז'י הרצוג. והוא נחנך על ידי שר התיירות אסף זמיר כשהרצוג כבר כיהן כנשיא. ואיך אפשר להתקדם אם כל תוכנית נתקעת בלשכת התכנון כמעט 15 שנה?".
"אם אנחנו רוצים לעשות פיתוח בנגב", מוסיף דורון, "ולא משנה איזה פיתוח, זה לוקח זמן. ולא יכול להיות שישראל הולכת ומצטופפת ומאוד יקר במרכז ואין אלטרנטיבות מגורים מדרום לבאר שבע". את חזון הפיתוח וההתיישבות שלו הוא מכנה כציונות חברתית, ומסביר שמכיוון שהוא מאוד מחובר לטבע, ובעברו כמנהל בית ספר שדה ובוגר חוגי סיירות, הוא דואג כל העת לפיתוח התיישבות לצד הגנת הסביבה. "בנובמבר אנחנו חונכים את השכונה החדשה בקיבוץ שדה בוקר, זה עד כדי כך לא ייאמן שאפילו בן־גוריון היה צריך לראות את זה. זה הישג גדול שהצלחנו לחדש את ההתיישבות תוך כדי שמירה על משאבי הסביבה למען הדורות הבאים".
רמת אנרגיה
אחד האפיקים החדשים שאזור רמת הנגב מתמקד בהם הוא האנרגיה המתחדשת, "אנחנו מחפשים את החיבור בין היתרונות היחסיים שלנו לפתרונות. היינו בקשר עם סעודיה עוד לפני הסכמי אברהם, ויש לאזור יתרונות רבים והצלחות בינלאומיות. אנחנו באמת סיפור ההצלחה של מדינת ישראל, אבל שום דבר לא פשוט במדינת ישראל, והלוואי וכל המשרדים שאמורים לטפל בכך יתגייסו ויבינו שההצלחה היא לא אזורית בלבד אלא של המדינה כולה".
"בסופו של דבר, לא לומדים איך לנהל מועצה בשום מסגרת של הכשרת מנהיגות", אומר דורון, "ואני מרגיש שאני בשיא שלי, שאני מסוגל היום בטלפון אחד להגיע למי שצריך מרמטכ"ל ועד אחרון הפקידים הרלוונטיים".
"נראה לי שפעם התעסקו יותר בעשייה עצמה כי היו פחות פלטפורמות לטפל. אז לכל אחד יש קצת אחריות, צריך מנהיגות אחראית, אם כבר דיברנו על בן־גוריון. בן־גוריון פעל בצורה אחראית בציבוריות הישראלית, הוא ידע לאזן ונוצרה פה ממלכה, ובסוף אנחנו צריכים לעבוד את הממלכה ולא את המלך".
התרעות פיקוד העורף