"אמא שלי נולדה בלנינגרד כמה חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. כל החיים חייה בעוני, סבלה מאנטישמיות. שבוע לאחר הטבח היא הייתה אמורה לארח את האחיין שלה שכבר היה עם כרטיס טיסה מגרמניה. כבר עשתה קניות, הזמינה טיולים וכבר הייתה להם תוכנית מה הם יעשו כשהוא יבוא".
עוד אמרה: "בחודש האחרון אמי דיברה שהיא נורא רוצה לקנות סט תכשיטים מענבר וביקשה ממני לחפש לה. לא מצאתי סט, אבל הזמנתי לה משהו קטן שלא הספקתי להביא לה. שבוע לפני המקרה היא הייתה בבאר שבע וקנתה סט תכשיטים (לא ענבר) אבל משהו שהיא מאוד התלהבה ממנו ובחצי התנצלות אמרה שהיא יודעת שאנחנו לא נרצה את זה, אבל היא נורא רצתה ולכן קנתה".
"אמי הגיעה לארץ, לירושלים, בזמן האינתיפאדה השנייה. לאחר שאני ואחי התחתנו היא החליטה לקנות דירה והתקציב שהיה לה הספיק לקנות דירה באופקים. היא מאוד אהבה את אופקים, מאוד אהבה את הגינה שלה וכל יום עד היום האחרון היא הייתה יוצאת לגינה ומטפחת אותה. אמי הייתה תמיד דואגת לסובבים אותה, תמיד הייתה פונה אלי כדי שאני אעזור להם לפתור את הבעיות שלהם מול המוסדות. שכנה שלא ידעה להשיג טלפון של מישהו, עזרה מול ביטוח לאומי, קופות חולים", סיפרה בכאב.
התרעות פיקוד העורף