"הוא כתב לי לפני יום כיפור, כשהיה בנפאל 'טוב סבבה אחרי כיפור מיד על הבוקר אני שם נותן בראש עד המוות' היום זה מקבל משמעות קצת אחרת", שיתפה. "בזכותו בלבד דברים יצאו לפועל, הוא האמין בי, השקיע וקרע את התחת תמיד".
"נסעתי ברכב יחד עם עוד חברים וככל שאנחנו מתקדמים אני רואה את הטילים יותר ויותר קרובים, החלטנו להסתובב בחזרה למסיבה - עדיין לא היו שם מחבלים".
הם המשיכו בנסיעה עד שהגיעו כמה קילומטרים אחרי קיבוץ סעד, שם נתקלו לראשונה במחבלים. "הם התחילו לירות על הרכב מלפנינו עם תת מקלע - עשינו פרסה והם הצטרפו לרכב שלנו. אחד היה בחרדה והשני היה עם דם על הפנים".
באותם רגעים לירז יחד עם עוד אנשים ניסו לחסום רכבים, כדי שלא יסעו לעבר המחבלים. "התקשרתי למשטרה ולמד"א והתחננתי שיבואו לחסום את הרכבים, שיש פצועים כי אנחנו לא מצליחים להשתלט על כולם וצרחתי שמישהו ממשיך עכשיו לשם ובטח ירו עליהם שיבואו דחוף".
"היריות נשמעו יותר ויותר קרוב אז ברחנו לתוך קיבוץ סעד", סיפרה. "התושבים בקיבוץ החביאו בבתים שלהם את כל מי שרץ לשם. תוך כדי אני עם מד״א על הקו מנסה שוב להזעיק עזרה, שולחת מיקום מצלמת להם את הפצועים, יש עוד אנשים שמתחילים לטפל בפצועים".
"תוך כדי נסיעה הבחנו באמבולנס וכל הכביש מלא בגופות", שחזרה. "לאחר מכן הגענו לבאר שבע. הטענתי את הטלפון ב-10:42 ושלחתי לדרור הודעה:
?????
מה קורה איתכם
?????
12:41
דרוורררר
מתחננת שתענו לי
"הזמן עובר אבל ההרגשות הן אותן הרגשות. איבדתי שם עשרה חברים, בהם החבר הכי טוב שלי. הלב שלי נשבר לכל כך הרבה חלקים ולפעמים הכאב קשה מנשוא כי איך אפשר לבכות על כל כך הרבה אנשים בו זמנית?
"נלקח מהעולם הזה כל כך הרבה אור ואין מספיק מילים שיתארו את האנשים האלה, אני יודעת שיש מלא נופלים אבל רציתי שתדעו שהם היו שם איתי, וכששואלים אותי את בנית את הבמה אז אני אומרת שהם בנו, כי אני רק עיצבתי והעולם ממש קשה בלעדיהם. לא הספקנו לחגוג כמו שרצינו, קבענו שאני אכין לנו ארוחה כמו בהודו ועכשיו כבר אי אפשר.
"היום הזה חרוט לי בראש לתמיד, זכיתי להכיר אתכם ולספוג ממכם מעט מהאור כי עכשיו יש הרבה חושך". עוד הוסיפה: "היום פרסמתי פרויקט שאני רוצה לקעקע ניצולים מהמסיבה, המון סקיצות קטנות שיחד יזכירו את כל הנרצחים מהמסיבה".
התרעות פיקוד העורף