"ידענו שהוא נלחם בחוד החנית בעזה", המשיך. "ידענו גם שהוא יהיה הראשון להסתער, חשבנו שהוא יחזור אלינו אבל לצערנו זה לא קרה, הבשורה מרה".
עבאס מגיע ממשפחה בעדה הדרוזית לה עבר צבאי עשיר: אביו וסבו הגיעו לדרגת אל"מ, ואביו משרת בימים אלו במילואים בגזרת הצפון. "מאז שהוא נכנס לצבא, הלך לצנחנים, הוא רצה להיות מפקד, רצה לעקוף את סבא שלו, אלוף משנה, בדרגה", סיפר. "הוא חלם על קריירה צבאית, הוא תמיד היה מצטיין, תמיד היה בראש, וכך הוא הלך גם, בראש.
"סבא שלי ז"ל היה עוד בצבא הבריטי, גם סבא שלי השני קיבל אות על הלחימה שלו במלחמת השחרור, אבא שלי אלוף משנה בצבא , אחי הגדול גם כן שירת והיה בקבע שנים.אני הייתי סגן אלוף, כנ"ל אחי", סיפר. "אנחנו משפחה ציונית, משפחה שאוהבת את המדינה, יש לי אחיינים גם כן ביחידות מיוחדות וסודיות. גיסים שלי בצבא. אנחנו משפחה שאוהבת את המדינה וחיה במדינה זאת".
בעקבות המחיר הקשה ששילמה העדה הדרוזית מאז פרוץ המלחמה, עלה שוב לדיון חוק הלאום, נגדו העדה יצאה להפגנות בזמנו. "אני נתתי מעצמי, המשפחה שלי נותנת מעצמה כבר שנים למדינה הזאת והדרוזים בכלל, ואני לא רואה לנכון שתהיה הצעת חוק רק לדרוזים", הוא הדגיש: "אין לנו בעיה עם מדינה יהודית, להפך. כל הבתים שלנו עם דגלי ישראל מאז ומתמיד, צריך שיתקנו את חוק הלאום, זה מה שצריך".
"אני לא מופתע מהעדה, כולם התייצבו. יש חלק שהיה להם צו הריסה ביד, יש חלק שהיו להם קנסות של מאות אלפי שקלים, עזבו את הכל, התייצבו בחזית כאילו כלום, ואנחנו רואים את התוצאות. זו עדה שמאמינה בגורל, אנחנו מאמינים. אנחנו נאמנים להכול, נאמנים לאישה, למשפחה, לעדה, ליישוב, למדינה. יש לנו סל ערכים שלא כל אחד מכיר".