ארגון הנוער, חוגי סיירות של קק"ל הוקם על ידי חבריו של אורי מיימון ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים. מיימון היה חובב טיולים ונהג לערוך מסעות רגליים בישראל עם חבריו. חוגי הסיירות פועל ברחבי הארץ על מנת לפתח עצמאות, סקרנות, אנושיות, תחושת שייכות וציונות דרך היציאה לשטח.
ארגוני נוער רבים פועלים בשדה החינוכי בתקופה זו אבל כשפרצה המלחמה חוגי סיירות החליטו שהם צריכים להגיע אל המפונים ועוזרים להם דרך המורשת שהנחיל מיימון, דרך אהבת הארץ והכרות עם השטח. איך פועלים כשרוב הצוות מגויס למילואים? אבל איך יוצאים לטבע בתחום המלון? ואיך מפתחים עצמאות ומיומנויות שטח ללא טיולים? איך מספקים ודאות וביטחון בזמן פעולה כאשר הכלי המרכזי בחוגי הסיירות היא יציאה מאזור הנוחות?
"כאשר ילד לומד לנווט, לומד על האזור שבו הוא נמצא, ומכיר את מיני הצמחים ובעלי החיים שסביבו, הוא מרגיש יותר בבית. יש חשיבות עצומה בלגרום למקום שאליו נקלעו ילדים, להרגיש כמו בית. הלכת כמה וכמה כשמדובר בילדים שעברו את הנורא מכל." אמרה מאי אמוייל, מדריכה בפרויקט מתל אביב.
בין אם על הדשא הסינטטי של המלון או בין השמשיות של חוף הים, הזמן שזו הילדים שנעקרו מבתיהם הופכים לחניכי חוגי סיירות, משחקים, רצים, חופרים בחול, מתלכלכים, פועלים כקבוצה, נפגשים עם דמות חינוכית בוגרת, תוך כדי למידה מתמדת, הן חשובות ומשמעותיות.