במהלך הפעלת המטה נאספו למעלה מ-500,000 מוצרים ונשלחו אלפי חבילות לחיילים ולמשפחות כשהמטה היה אחראי גם על השינוע תוך עמידה בקשר עם חיילים ורס"פים מבסיסים שונים ברחבי הארץ. תוך כדי התקדמות המלחמה, נציגי המטה יצרו קשר עם מלונות בעיר ומחוץ לה, בדקו את החוסרים של המשפחות והילדים שהגיעו ושלחו גם חבילות למלונות הללו.
במקביל לעבודה זו, החלו להגיע למטה פניות על כך שישנן שבעות לזכר נופלים ונרצחים אשר נותרות ריקות בעיקר לאור המצב הביטחוני וחוסר זמינותם של אנשים שונים מסיבות שונות.
לאחד המפגשים המרגשים הצטרפה השחקנית גילה אלמגור אשר פנתה לישראל וביקשה להצטרף לסיירת. לדבריה: "ברגע ששמעתי על הרעיון הוא היה נשמע כמו יוזמה קדושה, לא חשבתי פעמיים ויצרתי קשר". המפגש היה יוצא דופן והעניק הזדמנות למשפחה לספר את סיפורה של הנרצחת שאהבה מאוד אומנות.