"עם כל הכמויות הבלתי נתפסות, ביצענו את ההלוויות בכבוד ובסבלנות לכל משפחה, למרות שנכנסה הלוויה אחרי הלוויה, שעה אחרי שעה, גם בהר הרצל וגם בבית העלמין הצבאי במודיעין. חשוב לנו לערוך טקס הלוויה מכבד לכל חלל. עד כה, מאז ה־7 באוקטובר, נערכו בהר הרצל כ־70 הלוויות. כל יום יש הלוויות. בתי הקברות התחילו להתמלא ואנחנו ערוכים למצב שבו לצערי נצטרך להרחיב את שטחם, בינתיים בגדרה ובמודיעין, כי מקומות הקבורה מגיעים לקצה. זה לא קל.
"כל לילה, על אף שאני לא נרדם בגלל המראות הללו, אני מתפלל שביום למחרת לא יהיו הלוויות, ולצערי זה עדיין לא קרה במלחמה הזו. קשה לי להכיל את זה. חשוב לציין שאנחנו גם צריכים לפגוש את המשפחה השכולה, להכין בתיאום מולה את הנוסח על המצבה, להתחייב למשפחה שיהיה קבר ביום השלושים – ועשינו את זה, למרות שמדובר בכמויות בלתי נתפסות".
נכון לכתיבת שורות אלו, מספר חללי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ששמותיהם הותרו לפרסום עומד על 392, כאשר למרבה הצער והכאב מספר הגיבורים שנופלים במלחמה על הבית הולך וגדל. "לצערי הרב גם בן משפחה שלי מהדרום, שוטר גיבור שנלחם כמו אריה, נפל בימים הראשונים ללחימה, ובין לבין ההלוויות שארגנתי במסגרת תפקידי הייתי אמור לנסוע להלוויה באופקים. אחריה לקחתי שעה להתייחד וחזרתי לעסוק בהלוויות נוספות", מספר אמסלם.
לסיום שיחתנו, מבקש אמסלם להוסיף: "המשפחות השכולות מחזקות אותי ואני רואה ומרגיש את זה. יש משפחות שאני בקשר יומיומי איתן. אני מאחל ומייחל שיחזירו במהרה את כל החטופים בריאים ושלמים לבתיהם, ושצה"ל יכניע את חמאס והשלום ישוב לארצנו, החיילים ישובו לשלום לביתם ולמשפחות שלהם ושנדע ימים טובים ושקטים מאלה. אמן".
התרעות פיקוד העורף