"יש לי בראש תמונה שהמלחמה מסתיימת ואנחנו חוזרים הביתה, ומובילים את הנרצחים של כל הקיבוצים שנקברו בקבורה זמנית הביתה, דרך כבישי מדינת ישראל, ועם ישראל עומד בצדדים עם דגלי ישראל ומלווה אותם בדרכם האחרונה. זו מבחינתי תמונה של תיקון. לא של ניצחון מול חמאס, אלא של אחדות".
"עד 7 באוקטובר הייתי בנתק טוטאלי מכל התקשורת והפוליטיקה. אבל אז הגיעו המחבלים, ואני, הבן שלי והחברה שלו נכנסנו לממ"ד ולא יצאנו ממנו במשך 12 שעות", אומר ילין, "כשיצאתי החוצה, למרות שכבר הייתה שעת דמדומים, האור סנוור אותי. אני זוכר שפתאום היה המון אוויר. פתאום יכולתי לנשום, ומאותו רגע משהו בי השתנה לחלוטין".
התרעות פיקוד העורף