ארבע שעות לאחר מכן הוא כבר כתב: "שורפים לי את הבית אני חושב. אני הולך למות זהו. אמאל'ה, אני אוהב אתכם. הדליקו את הגז, אני שומע הכל". הם הספיקו להחליף עוד כמה הודעות, וב־10:44 שאלה איריס את יותם אם עדיין יורים, ויותם כבר לא הגיב. הקשר איתו ניתק ובהמשך התברר שהוא נחטף.
איך מרימים ראש
לאחר תקופה ארוכה של אופטימיות, אמונה ותקווה, ביום ה־70 למלחמה הודיעו למשפחת חיים על הנורא מכל. "זה היה יום מאוד קשה, טלטלה נוראית", אומרת איריס. "כאילו צנחנו מ־100 ל־0".
איריס חוותה רגע נוסף של נחמה, כשקצין מילואים שליווה אותם, והשתחרר מתפקידו כמה ימים לפני כן, הגיע לבקר. הוא אמר לה במהלך היום הכואב שהבן שלה גיבור, שהוא עשה מעשה גבורה, וסייע לה לחשוב מחדש על כל מה שקרה. "אבל עדיין הייתי מאוד־מאוד שבורה", היא אומרת. "ישבנו פה ביחד ולא הבנתי איך אצליח ללכת להלוויה, איך אקבור את הבן שלי".
ואז הגיע יום ראשון, נקודת המפנה של איריס. "רביב ואני קמנו ממש גמורים באותו בוקר", היא מספרת. "הלכנו למטפלת שמלווה אותנו מתחילת האירוע, היא מורה שלי לפסיכודרמה. זה טיפול פסיכולוגי, אבל לא מדברים בו על הדבר אלא עושים אותו בטכניקה תיאטרלית. ואז, במהלך הטיפול עלה מתוכי משהו. הבנתי שבעצם יותם אומר לי שזאת הייתה בחירה שלו. שההצלחה מבחינתו הייתה לצאת, ושהוא גאה בעצמו והוא רוצה שגם אנחנו נהיה גאים בו. הוא רוצה שנבין שזה מה שהוא רצה שיקרה, לצאת מהעולם כגיבור. אם יצאנו מהבית שפופים, אחרי הטיפול חזרנו אליו מרוממים".
"כל אחד, לפעמים, שורק בחושך // זה נעים, זה תמים לשרוק בחושך // גם אני לעצמי, גם אחר במקומי // כל אחד קצת פוחד לבד בחושך // כל אחד קצת בודד בתוך החושך // שום דבר באמת, רק טיפה לא שקט // תיכף זה יעבור // תיכף ידליקו אור".
את האור הזה היא מבקשת להדליק בכל מפגש ושיח שהיא מקיימת כעת, והם רבים.
אין בי כעס
כיום אין כמעט אדם במדינה שלא מכיר את איריס חיים. לא פעם ולא פעמיים הריאיונות עמה סחפו את הרשתות החברתיות, והציבור שיבח את אצילותה, כוחותיה ומילותיה המאחדות. "איריס חיים חייבת להדליק משואה. אין ראויה ממנה", הייתה אחת התגובות לצד הביטוי "אמא של עם ישראל". "הסיפור של יותם גרם לי להיות בן אדם ציבורי", היא אומרת. "אין בן אדם שלא יודע מי זה יותם חיים".
תוצאות התחקיר שאליהן מתייחסת איריס מתארות כי לאחר שיותם ברח, המג"ד בשטח קרא "חדל", ובשלב זה נשמעה הקריאה "הצילו". המג"ד השיב: "צא לכיווני". אך כשיותם יצא מהמבנה לכיוון הכוחות, לוחם אחר, שלא הבין את האירוע, ביצע ירי בודד.
עם היוודע האירוע הטרגי, תהו רבים כיצד לא הבחין הכוח בשיער הג'ינג'י של יותם. איריס מספרת כעת שנמסר לה כי לא היה לו שיער, והחיילים זיהו את יותם בסופו של דבר לפי הקעקועים שעל גופו.
במהלך השבעה הגיעו ארבעה חיילים מהתקרית לבקר את המשפחה. הם המתינו בפינת יער שנמצאת לא רחוק, ורביב ואיריס יצאו אליהם, כל אחד בנפרד. "זה היה מאוד מרגש ומאוד עצוב", אומרת איריס. "כששלחתי להם את המסר, זה היה מתוך ודאות גדולה שהם לא עשו שום דבר בכוונה, והם סובלים מאוד, אולי לא פחות ממני. לא ראיתי רק את הבעיה הפרטית שלי, חשבתי גם עליהם".
עלייה לרגל
"היו בשבעה הזאת המון תודות", אומרת איריס. "הגיעו לומר תודה על מה שעשיתי, על מה שאמרתי לחיילים. ביקשו שאספר על יותם. אמרו לי תודה על 70 יום ש'רוממת לנו את הרוח'. הביאו מתנות, תשורות, מכתבים, פתקים, ספרים, תמונות, ציורים, ושירים, מה לא. אנשים עמדו בתור שלוש שעות רק כדי להיכנס".
אנחנו יושבות לצד שולחן האוכל ואוכלות מרק. כמו אמא רגישה, היא זונחת את כללי הטקס הנהוגים במעמד ראיון לתקשורת, ובודקת שאני אוכלת מספיק. גם כשאני יוצאת משם, אני מצוידת בלימונים ואבוקדו ואולי כאן סוד הקסם הגדול. איריס היא קודם כל אמא. "אמהות מחויבות גם לילדים אחרים, ככה הרגשתי כשהעליתי את הסרטון הראשון שבו אני מדברת לאמהות של חיילים שהתגייסו", היא מסבירה. "הרגשתי שהם כמו הבן שלי, הרגשתי איתן חיבור אמהי. הרגשתי שאנחנו ביחד".
ב־2 בינואר יותם אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה־29. כשאני שואלת אותה מה הייתה אומרת לו, איריס עונה: "אני אומרת לו כל הזמן שאני הכי גאה בו בעולם. אני אומרת לו שהוא תמיד ייזכר בשבילי כגיבור, כמנצח. ואני חושבת שזה חשוב לו. אני מאמינה שהנשמה איתנו כל הזמן".
היא עוד לא מפרטת, אבל בהמשך עוד יגיעו מיזמי הנצחה ליותם. העשייה, היא יודעת, תעשה להם טוב. "בבקרים אני בצער. בבקרים אני בוכה", היא אומרת. "בשבעה אמרו כל כך הרבה פעמים 'שלא תדעו עוד צער'. באיזשהו שלב עצרתי אדם דתי, ושאלתי אותו על הביטוי הזה, הרי תמיד יהיה עוד צער. אז הוא ענה שזה לא הצער האובייקטיבי, זה מה שאת עושה עם הצער. וזה התאים לי".
רגע לפני שאני הולכת, אנחנו חושבות יחד מה אוכל לאחל לה, ומסכימות כי הנוסח המתאים עבורה זה שהיא לא תדע עוד ייאוש, "ושהעצב לא יהיה מאוד כואב", היא מוסיפה.
התרעות פיקוד העורף