הנחישות הרבה של מטה משפחות החטופים הבהירה שהעצרת עשויה להיות רק הפרומו לקראת המשך מאבקן. חטופים שזכו להשתחרר, לצד משפחות חטופים שנאבקות ימים ארוכים למען שחרור יקיריהם, המחישו בסיפורים מרגשים ומצמררים שכל אחד הוא עולם ומלואו, ואת הצורך להחזרתם הביתה כמה שיותר מהר.
במטה משפחות החטופים הקפידו להימנע משיוך פוליטי, בניסיון ליצור אחדות לאומית. במוצאי שבת, כשמאות מפגינים חסמו את נתיבי איילון ודרשו בצעקות לשחרר עכשיו את החטופים לצד הדרישה להקדמת הבחירות, מיהרו במטה להוציא הודעת הבהרה, שחסימת נתיבי איילון, שבעת המחאה נגד החקיקה המשפטית הפכה לאחד מסמלי ההפגנות – אינה על דעת המטה.
מרשים היה לראות שהעצרת נמשכה ללא הפוגה, גם כשירדו גשמים. מפגן ההזדהות היה מרשים. הסיפורים האנושיים יצרו פסיפס עצוב, שהמחיש - כל אחד ואחת הם עולם ומלואו. ראיתי גם קרובי משפחה מותשים, לאחר ימים ארוכים ללא שינה. פגשתי הורים שילדיהם נחטפו באכזריות והבנתי - המודעות הציבורית לסוגיית החטופים לא תרד מסדר היום. "נמשיך במאבק עד שכולם יחזרו", הבהירו לי במטה משפחות החטופים. אבל על רקע הקיפאון בסוגיית החזרתם, ההתרשמות הייתה שהעצרת היא רק הצהרת כוונות והמאבק עוד יחריף, אלא אם תהיה פריצת דרך, צבאית או מדינית.
התרעות פיקוד העורף