"אנחנו נמצאים במיקום אסטרטגי, נוח מאוד לכוחות לצאת מהאזור שלנו דרומה או צפונה, ולכן מתחילת המלחמה פנו אלינו המון פלוגות של חיילים בבקשה להתארח בחלק מהמתחמים ביישובים", מספרת קרן חמיאל, תושבת קיבוץ חפץ חיים ועובדת מועצה אזורית נחל שורק. "מתחילת המלחמה המועצה גויסה לחלוטין לטובת העניין ואישרה שימוש בכל המבנים הציבוריים לצורך אכלוס חיילים. שישה מתוך שבעת היישובים שלנו גויסו למטרה הזאת, כאשר החיילים מתארחים ולנים במועדוני נוער, באולמות בבתי ספר, באולמות ספורט, ואפילו בתוך ישיבות חרדיות".
מאז תחילת המלחמה יישובים רבים ברחבי הארץ הפכו לסוג של "בסיסים" המסייעים לצבא. "הדוגמה הבולטת ביותר אצלנו היא מושב בני ראם שמארח מתחילת המלחמה 500 חיילים. כל המושב התגייס למשימה, כי מדובר בכמות גדולה מאוד של חיילים", אומרת חמיאל. "יש מטבח פעיל 24/7, שמופעל על ידי נשות המושב שמכינות בהתנדבות מלאה את כל הארוחות. גם אם חייל מגיע ב־3 לפנות בוקר, הוא יודע שמחכה לו מרק חם על הפלטה. בקיבוץ שלי למשל, חפץ חיים, מתארחות שתי פלוגות של חיילים במתחם האולפנה שבהתחלה היה ריק בגלל ההנחיות, אבל עכשיו זה תוך כדי שהבנות נמצאות ולומדות".
לדברי חמיאל, התושבים מגויסים לחלוטין לטובת העניין. "אמא שלי, חוה זליגר, אישה כמעט בת 80, עושה כל יום לפחות שש־שבע נגלות של כביסה עבור החיילים. החיילים שמים את השקית עם השם שלהם, הנשים פה מכבסות ומחזירות להם מסודר. יש כאן גם נשים שהבעלים שלהן מגויסים, ולמרות שהן נמצאות בקושי המשפחתי שלהן, הן עדיין מכבסות".
מלבד הסיוע ההתנדבותי שמספקים תושבי המועצה, אומרת חמיאל, העובדה שכל כך הרבה חיילים נמצאים ביישובים מצריכה היערכות מבחינת המועצה עצמה.
"כל תקופת הלחימה אירחנו את החיילים ללינה אצלנו במושב בבית העם. עשינו רשימות מסודרות, כל ארבעה חיילים אומצו על ידי משפחה, הם התקלחו אצלנו, היינו מבשלים להם במהלך השבוע ומביאים להם אוכל, ובשישי־שבת הם אכלו איתנו. זה היה ברמה כזאת שאני יצאתי לעבודה והם ידעו איפה המפתח", אומרת אורית אהרון, יו"ר ועד מושב בטחה שבמועצה אזורית מרחבים.
במועצה 15 אלף תושבים, ומאז תחילת המלחמה מתארחים ב־16 יישוביה אלפי חיילים בכל רגע נתון, שישנים במועדונים ובמבני ציבור, כאשר התושבים דואגים לכל צורכיהם. "עד ממש לאחרונה התארחו במושב בטחה שבעה גדודים. הגדודים כבר יצאו, אבל עד היום יש אצלנו במושב דירות ריקות שישנים בהן חיילים שנכנסים ויוצאים מעזה", מציינת אהרון. "היה מאוד מרגש לארח את החיילים, אנשים נקשרו אליהם. הרבה אמהות של חיילים התקשרו אלינו להגיד תודה. חיילים שיצאו הביתה בשבת, חזרו אלינו בראשון עם מיני מתנות שהמשפחות שלחו לנו כתודה על האירוח שלהם. מאוד נקשרנו. אני ועוד משפחות עדיין בקשר עם חלק מהחיילים שהתארחו אצלנו. הם ממש היו כמו הילדים שלנו".
בנוסף לכך, מציינת שמח, מבחינת היערכות המועצה, "מכיוון שחלק מהחיילים תפסו מבני ציבור, היינו צריכים למצוא חלופה לתושבים. אם למשל חיילים לנו במבני חינוך, היינו צריכים לערוך את הפעילות החינוכית במקום אלטרנטיבי. גם מבחינת פינוי אשפה היינו צריכים להתארגן. שולש הצורך בפינוי אשפה, כך גם לגבי כל מה שנוגע לביוב. חשוב לנו כעורף לתמוך בחיילים ולסייע להם בכל מה שאפשר. כמו כן, כוח צבאי משמעותי שנמצא ביישוב בזמן מלחמה תורם בצורה מאוד משמעותית לתחושת הביטחון של התושבים, בטח בשעה שהביטחון של כל אזרחי המדינה נפגע. זה מצב שאנחנו תורמים להם, אבל גם נתרמים".
התרעות פיקוד העורף