שי כתב והוביל את הדלקת החנוכיה הבית סיפרית. הוא שזר במילים הומור אופייני והצליח להפוך את הקטעים כך שכולם יוכלו להתחבר אליהם. שי הוביל את כתיבת השירים במסיבת הסיום ועמד מולנו נחרץ כאשר תהינו למה כולם לקוחים משירים לועזיים. להכל היה לו הסבר, נימוק או לוגיקה שבדקת שיחה איתו התיישבה גם אצלנו בטבעיות וללא ויכוחים. לצד כל הפרויקטים שהנהיג, שי החזיק את הלימודים בציונים גבוהים. הוא הצטיין בכל מה שעשה. הוא היה חרוץ ושאפתן. תמיד אמרתי לו שהוא יהיה ראש ממשלה. ואם לא ראש ממשלה אז נשיא. ואם לא נשיא, אז שר החינוך. וכשסיימתי עם המינויים הפוליטיים, הייתי מציינת בפניו, שיעשה את מה שהוא טוב בו וטוב לו וטוב לאחרים. כשעמוק בלב ידעתי שלא משנה מה יבחר - הוא יעשה טוב. ההודעה הלפני האחרונה שלי איתו, הייתה לאחר נשף סיום י"ב כשביקשתי ממנו שישלח את התמונה שהצטלמנו ביחד למזכרת. בתמונה, אני עומדת על כסא והוא ליד. הוא הוסיף בכיתוב- 'פעם אחרונה שאת יותר גבוהה ממני'. כמה חיפשתי את התמונה ההיא. כמה הייתי רוצה לומר לו עכשיו - שי, אין ולא יהיה גבוה ממך. אין ולא יהיה מי שיוכל לשיעור קומתך, למי ומה שהיית", סיפרה.