ההתייצבות הנרחבת והתרומה האדירה של אנשי ונשות המילואים במלחמת "חרבות ברזל" לא הפתיעו את אל"מ (במיל'), אופיר כהן, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים. "אני מכיר את מערך המילואים כבר מעל 20 שנה גם כמפקד וגם כחבר למילואימניקים רבים. אני יודע היטב שמילואים זה מקום שפוליטיקה לא נמצאת בו", הוא אומר. "כולם מבינים את טוהר המשימה של ההגנה על מדינת ישראל. זה הדבר היציב ביותר בחברה הישראלית, לא היה לי ספק וגם אין לי ספק לעתיד, שכשנצטרך את המילואימניקים הם יתייצבו לדגל כדי להגן על המדינה. שום דבר מהאירועים החברתיים והפוליטיים שקרו במדינת ישראל לפני המלחמה לא חדר ולא השפיע במאומה על הרצון והמוטיבציה של המילואימניקים להתייצב ולהילחם כתף אל כתף, על כלל סוגי היחידות, למען מדינת ישראל".
כהן, שעד לאחרונה כיהן כמפקד נפת השפלה בפיקוד העורף, מוסיף ואומר, "אין אף מדינה בעולם שיש בה מערך מילואים כמו המערך הישראלי, שבו כלל סוגי האנשים - ולא משנה מאיפה הם באים, מה הם לובשים, ובאיזה יישוב הם גרים - מגיעים לאוהל אחד ויושבים ומשוחחים או נלחמים כתף אל כתף למען מטרה משותפת. האחדות והחברות במילואים הן נדירות ואי אפשר למצוא אותן באף מקום אחר. הזכות והחובה להיות מילואימניק במדינת ישראל הן אחד מהדברים היפים, החזקים והעוצמתיים שיש לנו במדינה. אין לאף אויב סיכוי להכריע אותנו אף פעם כיוון שהכוח הישראלי טמון בכוח האנושי ובחיבור האנושי. כל עוד נישאר מאוחדים ומחוברים, נוכל תמיד להתגבר על כל איום שיהיה".
העמותה למען משרתי המילואים על שם אל"מ (במיל') אבי סייג ז"ל, נוסדה ב־2011 על ידי פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים ופורום החפ"שים. חבריה פועלים בהתנדבות מלאה למען המשרתים במילואים ובני משפחותיהם. כהן מכהן כיו"ר העמותה שנתיים וחצי, מאז שהיו"ר הקודם, סייג, נפטר מקורונה.
"המלחמה הזו הוכיחה פעם נוספת שהצבא והמדינה לא יכולים להתקיים בלי מערך המילואים", מדגיש כהן, שבחייו האזרחיים הוא מנכ"ל חברת "אשד ניהול נכסים". "צה"ל יכול לחיות עם צבא סדיר בשגרה, כאשר בזמן חירום משמעותי, כמו מלחמה רחבה, מערך המילואים הוא הכוח המשמעותי. גם ב'חרבות ברזל', כמו שהיה במלחמות קודמות, נוכחנו לדעת שמערך המילואים חייב להיות מוכן בכל עת לקראת חירום כדי להגן על מדינת ישראל. המוכנות שלו צריכה לבוא לידי ביטוי בכך שהוא יהיה מאומן, מצויד, מאויש ומוכן לפעילות שאליה יידרש. עכשיו אנחנו נמצאים במלחמה שהיא אולי בין החשובות והמשמעותיות שהיו במדינת ישראל מאז הקמתה, ואנחנו מבינים כמה המערך הזה הכרחי לתגובה מיידית בכל גבול. מערך המילואים גם הפעם לא אכזב, התייצב לדגל תוך שעות ספורות. כל חיילי המילואים שנקראו הגיעו ליחידות שלהם. מעבר לכך, גם אלה שלא נקראו הגיעו ליחידות שלהם וביקשו להיות חלק מהמאמץ המלחמתי".
העמותה, מציין כהן, חרתה על דגלה מתחילת הדרך לשמור על חוסנו של מערך המילואים בצה"ל ולדאוג לחיילי המילואים כדי שיוכלו למלא את משימתם בלי שייפגעו. חשוב לו גם לציין כי העמותה לא לוקחת קרדיט לעצמה, אלא פועלת בנושאים הרלוונטיים בשותפות עם כלל הגופים האחראיים, ביניהם מוסדות ומשרדי הממשלה, המוסדות האקדמיים וכמובן גם בשיתוף צה"ל.
לסיום, מדגיש כהן, "מה שהכי חשוב למילואימניקים שיוצאים מעזה בימים אלה זה לא ההטבות או הפיצוי. הכי חשובה להם ההכרה, ההכרה מהמשפחה, מהחברים, מבני ובנות הזוג, ממקום העבודה. ההכרה בכך שהם חוו חוויה קשה ואינטנסיבית שאין כמוה, חוויה שכל השגרה והעניינים היומיומיים נראים לידה חסרי משמעות. ההכרה הזו תאפשר להם לחזור לחיים נורמליים ותאפשר לנו כעם להמשיך בתהליך הריפוי - בטח בהיבט של שירות המילואים".