12 שנים חלפו מאז. דוח פלסנר נקבר, גיוס החרדים נדחה שוב ושוב בשלל אמתלות ואז הגיע אסון 7 באוקטובר והרעיד את אמות הסיפים. הצבא הקטן, החכם והטכנולוגי, שכולנו חשבנו שיגן עלינו בקלות, נתפס לא מוכן ולא גדול מספיק כדי להתמודד עם אתגרים פשוטים, לכאורה, של לחימה של "פעם". המחסור בחיילים הפך קריטי. אופנת קיצור השירות פינתה את מקומה לחוק שמאריך אותו ואת מספר ימי המילואים באופן דרמטי ומיידי.
אחת הסוגיות הקשות ביותר של החברה הישראלית, שנבעטה על ידי הפוליטיקאים שוב ושוב לאחור במשך שנים, מונחת עכשיו על השולחן מול פנינו, והנושאים בנטל, שמקריבים חיים, עסקים, משפחות וזמן יקר, וחרדים לגורל המדינה, דורשים לטפל בה כאן ומיד.
פלסנר, שצבר קילומטראז' בנושא במהלך 12 השנים האחרונות, קורא למצב שבו היינו עד 6 באוקטובר "שיווי משקל לא יציב". מצד אחד, בקרב הציבור הממלכתי והממלכתי דתי שיעור המתגייסים עמד על 89%. אלא שנתון אחד לא השתנה: שיעור המתגייסים הנומינלי, אף שהנתונים הדמוגרפיים של החרדים כמעט הכפילו את עצמם.
לפי נתוני המכון לדמוקרטיה, בשנת 2021 קיבלו 31.4% מהגברים היהודים בני ה־18 פטור מגיוס ו־68.6% התגייסו. מתוך הפטורים, 17.6% הם מסיבות של "תורתו אומנותו - כמעט כולם חרדים. 19.5% מהחרדים קיבלו פטור מסיבות אחרות. בשנת 2021 התגייסו לצה"ל 1,185 המוגדרים חרדים. 70% מהחרדים שכן מתגייסים לצה"ל לא מגדירים עצמם כחרדים. לשירות האזרחי התגייסו באותה שנה עוד 569 מאלו שמגדירים את עצמם חרדים, מספר שירד בשנת 2022 ל־480.
במכון מציינים כי בהתחשב בגידול הדמוגרפי הנוכחי, בעוד כ־25 שנה חרדים יהוו כ־40% ממחזור הגיוס. לפי סקרי דעת קהל ושל מנהל המחקר במשרד הכלכלה, פחות מחצי מהמשרתים בשירות אזרחי (47.4%) עבדו בתום שירותם.
ב־2019 וב־2023 מספר המתגייסים החרדים עמד על 1,100. אלא שמחזורי הגיוס השתנו: ב־2019 מחזור הגיוס עמד על 7,000 חרדים וב־2023 על כ־13 אלף חרדים. "זה הוריד את מספר המתגייסים בקרב היהודים הגברים ל־68% בלבד", אומר פלסנר, "ובאוכלוסייה הכללית, כולל נשים וערבים, לפחות מ־50%. קשה לדבר על חובת גיוס לפני המלחמה, כשפחות ממחצית מתגייסים. הפתרונות שמצאו כדי לצמצם את חוסר השוויון הזועק היו לקצר את השירות לשנתיים ולתת לצבא את האפשרות להגדיל אותו ביחידות ספציפיות לשנתיים וחצי, ולשלם על ההפרש. אם מדברים על הסקאלה שבין צבא העם לצבא שכיר, הייתה תזוזה לעבר הצבא המקצועי. אצל החרדים כל ההסדרים לא עבדו. גם מנהלת השירות האזרחי לא הצליחה, לא באיכות ולא בכמות".
מיד אחרי הטבח בעוטף עזה דיווח צה"ל על גל של כ־3,000 פניות של חרדים שביקשו להתגייס למאמץ המלחמתי. בסוף אוקטובר גויסו 120 חיילים מהמגזר שעברו טירונות של שבועיים ונחשבים למשרתי מילואים כבר עם גיוסם, והשתלבו כתומכי לחימה. מסתבר שהרצון לקחת חלק בנשיאת הנטל לא היה נקודתי, אלא מסמן תזוזה אמיתית בקרב מי שראו בחרדים שהתגייסו מוקצים מחמת מיאוס.
מחקר משותף של ד"ר יעל יצחקי בארון מבית הספר לעבודה סוציאלית וד"ר נחומי יפה מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב בחן את הסטיגמה נגד חרדים שמתגייסים לצה"ל בקרב החברה החרדית. לפני המלחמה נתפסו המתגייסים ככושלים, פוגעים ביוקרת המשפחה, מצליחים פחות במציאת שידוך טוב, וילדיהם נתקלים בקשיים להתקבל למוסדות חינוך איכותיים.
אחרי פרוץ המלחמה פנו יצחקי ויפה לנשאלים במחקר הקודם שוב כדי לבדוק אם חל שינוי בעמדותיהם בעקבות המצב הביטחוני, וגילו שחלה ירידה בולטת בסטיגמה בקרב חלקים מהקהילה החרדית, שנחשבים שמרניים יותר. כך שאכן חלה תזזה כלשהי, גם אם היא אינה באה לידי ביטוי בהסתערות על הבקו"ם.
גם פלסנר מזהה את השינוי הזה: "במחקרים שלנו אנחנו רואים שינוי חיובי ביחס הציבור החרדי למוסדות המדינה ובתחושת השייכות שלהם. לא קניתי את הגיוס החרדי. הצבא צריך לוחמים צעירים ולא בגיל 38 לשלושה שבועות. יש לזה ערך סימבולי ולא מעשי. ראינו את גיוס נובמבר־דצמבר, שבו יעדי הגיוס היו בין 250 ל־300 חרדים ולא עמדו בו למרות המלחמה. הגענו ל־80% מהיעד והרבה מהם נחשבים לחרדים למרות שאינם חרדים בפועל".
"הסנטימנט החיובי שאנחנו מזהים לא מתורגם לשירות משמעותי בגיל מספיק צעיר, כדי לסייע באמת לצבא. הוא לא בא לידי ביטוי ברטוריקה ובנכונות של המנהיגות שרוצה חוק טל חדש, שאומר אמירה אמורפית על גיוס של מי שלא באמת לומד וממשיך לכלוא את בחורי הישיבות בכוללים. שיח היעדים צריך לעבור מהעולם".
"צריך להדגיש שגם אם נתחיל עכשיו אני לא חושב שבטווח הנראה לעין נגיע לשיעורי הגיוס של הציבור החילוני. בתקופת הביניים יוחלט על מכסה של תלמידים מצטיינים ומי שאין לו פטור ולא מימש את הגיוס לא יקבל תקצוב מהמדינה, יצטרך לקחת על עצמו אחריות ולצאת לעבודה, כך שיש כאן גם משמעויות כלכליות".
לדברי פלסנר, "אין לנו יותר את האופציה למשוך את חוק הגיוס משנה לשנה. כולם מבינים את הצורך בצבא העם, צבא גדול ואיכותי, ולכן זה נותן יסוד סביר להניח שיש פה פוטנציאל היסטורי לשינוי. האם הוא ימומש? אין לדעת".
התרעות פיקוד העורף