אדרי עובד כמפעיל מכונות במפעל קרטונים. הוא מתגורר בשדרות כבר 14 שנה. ארבעה ימים לפני אותה שבת הוא עבר דירה מהשכונה הקודמת שבה התגורר לדירתו החדשה, כאמור מטרים ספורים מהכיכר שאליה זרמו כ־30 מחבלים באותה שבת שחורה. "בכל פעם שאני רואה טנדר לבן, הסיוטים חוזרים אליי. אני נזכר בדברים וזה לא נעים. למרות זאת, אני חושב שהייתי הראשון לחזור לעבודה בשדרות. היינו במפעל רק אני ועוד שלושה".
גם לאחר פרוץ המלחמה המשיך אדרי לשמור על קשר עם שכנתו. "מתנדבי ארגון פתחון לב הביאו כל שבוע ארגזי סיוע וסלי מזון לשדרות, והייתי לוקח לוורה קרטון כדי לעזור לה, וגם עובר בסופר כדי להשלים מוצרים", הוא מספר.