ב-2013 גיבש פרופ’ מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם הפרופסורים אבי בן־בסט ומומי דהן, תוכנית מטעם המכון בשם “חרדים לצה”ל” שעסקה בהגעה הדרגתית לשוויון בנטל השירות הצבאי והוגשה כהצעה לממשלה על רקע ביטול “חוק טל” על ידי בג"ץ (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, 2002) והקמת הוועדה לקידום השוויון בנטל (“ועדת פלסנר”) בממשלה באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם. לדבריו, המלחמה שינתה את תפיסת הצבא את נושא חוק הגיוס כליל. “חל שינוי יסודי במובן הזה שבעבר הגרסה של הצבא הייתה שהוא לא באמת זקוק למספרים גדולים של חרדים ולא מעוניין בכך”, הוא אומר.
“אני תמיד חשדתי שהגרסה הזו לא בדיוק גרסת אמת שנובעת רק משיקולים מקצועיים אלא גם נובעת מזה שהצבא הרים את העיניים שלו למען הציפיות של הדרג המדיני הממונה עליו והתאים את ההערכות שלו לגבי מה שהצבא זקוק או לא על פי דרג המדינה, והדרג המדיני לא רצה לריב עם החרדים. זו קריאת המצב, ואני אומר את זה בצער מפני שאם היו מתחילים לטפל בזה לפני עשר שנים בצורה רצינית, היינו היום במצב לגמרי אחר כי קשה לטפל בזה בשיטת הזבנג וגמרנו, אלא נדרשת הדרגתיות בשינוי כל כך גדול שצריך להתחולל בקרב לומדי התורה, וזה שעכשיו נצטרך להתחיל בזה בתנאים שבהם יש נחיצות מיידית של הצבא בחיילים ובעיקר בלוחמים – זה לא מצב אידיאלי".
“היום הצבא מודה שהוא צריך חיילים ולוחמים, ויש פה מאגר גדול מאוד של חרדים שיכול לספק את הצורך הזה, ולכן האתגר בפני מקבלי ההחלטות הוא גדול: אם הם חושבים שאפשר לסבן ולמרוח כמו בעבר – זה לא ילך יותר", אומר פרופ' קרמניצר. "הסכנה בעניין הזה היא שאנחנו מתקרבים לדעתי למצב שבו אנשים שיש להם את מלוא הרצון לשרת באופן משמעותי בצבא – יחשבו פעמיים ויגידו: ‘לא יכול להיות שאנחנו נהיה החמורים והפראיירים’ ושיש פה ציבור שבו זה לא נוגע, וזה יכול להיות בעל השלכות קיומיות על ביטחון המדינה. לכן כל עוד יש מודל גיוס של העם, אי אפשר לוותר לנתח כזה גדול של העם על השירות בצבא, זה חלון ההזדמנויות שצריך לנצל אותו עכשיו”.
“אנחנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית. אם הנושא הזה לא ייפתר עכשיו, קשה לי לראות מתי נקבל הזדמנות נוספת לפתור אותו”, טוענת ענבר הרוש גיטי, לשעבר ראש מנהלת השירות במשרד הביטחון לשעבר (2020־2022). “מדובר בסוגיה שהלכה והחריפה במשך עשרות שנים, וככל שהזמן מתקדם זה משפיע יותר על צבא העם, כלומר ככל שיש יותר חרדים שלא משרתים, זה משפיע על מי שכן צריך להתגייס והיה עושה את זה כחלק טבעי מהחיים שלו. מתישהו הערך מתחיל להישחק, והוא נשחק כי נותנים פטור גורף לחלק מהאוכלוסייה מבלי לתת הסבר לאוכלוסייה שכן משרתת ומבלי לענות לשאלה ‘למה?’. איך זה מידתי ואיך אפשר להבין את זה? לפני שהמלחמה פרצה היינו בסיטואציה לא פשוטה שהרבה קולות מהציבור המשרת אמרו: ‘אם הולכים לחוקק חוק שיאפשר לחרדים לא לשרת, אז למה שאנחנו נעשה מילואים? למה שנשלח את הילדים לצבא?’”.
פרופ’ ידידיה צבי שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, מחברי הוועדה המייסדת לקידום השוויון בנטל ב־2012 ומי שעוסק עשרות שנים בפורומים שונים בנושא חוק הגיוס, טוען מצדו כי העברת החוק עכשיו לא רק שלא תפתור את הבעיה, היא אף תעצים אותה: “כולנו רגילים לעסוק בנושא הזה בתוך הזווית של הזכות לשוויון ותולים את יהבנו בכך שחוק הכנסת יפתור את הבעיה. כך מתנהל הנושא הזה למעלה מ־30 שנה וזה לא מביא לגיוס. גם עכשיו עוסקים במתווה הזה בנוסחה לא מוצלחת, זאת בעוד שפעם אחר פעם החוקים האלה שמועברים בכנסת הם לא רציניים, גם בזה שרבים מבינים שהחוק הזה לא נועד לפתור את הבעיה אלא לכסות אותה בפלסטר שלא סותם כלום”.
"הוא עוד מוצר ציבורי שמתקצבים, כלומר כל קואליציה צריכה להחליט מהו התקצוב המתאים בנסיבות לתלמידי ישיבות, על פי המדיניות שאותה קואליציה רוצה ליישם. עכשיו עת מלחמה וצריך צבא יותר גדול. הצרכים השתנו, עושים קיצוצים בכל דבר, אז אני מציע שבמקום להחליט על חוקי גיוס לא יעילים, שממשלת ישראל תפעיל את מערך התקצוב הלאומי בדרך שתוריד את רמת ההשקעה הציבורית בלימוד תורה. זה לא סנקציות אלא חלק מהתקצוב ההכרחי ותעדוף שונה".
"אני מציע קיצוץ של שני שלישים מתקצוב כל המהלך הזה ותוך שנתיים־שלוש הקיצוץ הזה יעודד את החברה החרדית להתגייס. אנחנו יודעים ששני שלישים מהחרדים לא לומדים תורה, דהיינו אם נקטין את התקצוב לעולם התורה, יופעל לחץ בתוך החברה החרדית על אלו שבין כה לא לומדים תורה להתגייס. זה כיוון ריאלי, כלכלי, מכבד ומתאים למדינה שמחליטה להוציא כספים באופן רציונלי על פי הצרכים שלה. זה לא נגד החרדים ולא נגד לימוד תורה. כיוון שני יכול לבוא מהעורף: אפשר לאייש את פיקוד העורף בעזרת החרדים במסגרת שירות צבאי. הם יתגייסו לצבא לחיל חרדי וישרתו בעורף בהגנה עלינו. זה לא פוגע להם באורח החיים החרדי, הם ילבשו מדי צה”ל ויעסקו בחסד והצלה. מעין משמר אזרחי מטעם הצבא. זה דבר שמתאים לחברה החרדית וזה גם לא מאיים על הזהות שלהם. זה יכול לשנות את כל המיתוג של צה”ל בעיני החברה החרדית ויאפשר לחרדים להתגייס להיות לוחמים".
התרעות פיקוד העורף