לפי המקור, תרחיש אחד הוא שהקיצוץ במימון המדינה עלול לחתוך את שכבת ה"שמנת" הזו, בו זמנית לחסוך כסף למדינה ולשחרר אלפי גברים חרדים לשירות צה"ל. הקואליציה עשויה לנסות לעקוף את קיצוצי המימון במספר דרכים. הקיצוץ במימון הוא רק לתלמידי ישיבות בגילאי 18-26 שלא ניתנו להם דחיות או שנגמרו להם הדחייה, והקואליציה יכולה למשל לשנות את הקריטריונים למימון המדינה ולאזן את ההפסד על ידי קבלת יותר עבור תלמידים מעל. לחילופין, המדינה יכולה לנסות להזרים את הכספים לישיבות בדרכים אחרות, כמו מענקי לימודים או יוזמות "זהות יהודית".
בינתיים הכנסת תהיה בפגרת אביב בין ה-8 באפריל עד ה-19 במאי, ולממשלה יש כך לפחות עד אז לפני שהמפלגות החרדיות יוכלו לאיים לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות. לוח הזמנים המשפטי והמדיני נותן אפוא לממשלה עוד כמה שבועות לעבוד על תוכנית חדשה ומפורטת לגיוס החרדי, או לחילופין למצוא דרכים חדשות להימנע מכך.
בכל מקרה, לא משנה אם הצעת החוק היא בחסות ח"כ פרטי או על ידי הממשלה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) דרש בשבוע שעבר להכין את הצעת החוק בוועדה שלו, ולא במודעה. ועדת הוק שהוקמה למטרה ספציפית של הצעת חוק שירות חרדי, כפי שעשתה הכנסת בעבר. אדלשטיין הוא בעל אופי עצמאי ויצא בעבר נגד מדיניות הממשלה. הוא גם מפעיל עוצמה פוליטית ויכול לנסות להוביל ניסיון בקואליציה להצביע נגד הצעת החוק אם היא לא תעבור בוועדה שלו. במידה והצעת החוק תגיע לוועדה שלו, הוא עשוי לנסות לשנות אותה באופן שלא יהיה מקובל עוד על המפלגות החרדיות, והמשבר עלול להתחיל מחדש.
גם אם הממשלה תצליח לעקוף את אדלשטיין, עדיין ישנם מספר חברי כנסת בליכוד שעלולים להתנגד להצעת חוק שלדעתם אינה מספקת. לפי דיווח של כאן חדשות ביום שני, נתניהו ויו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי דנו באפשרות שלא יהיו נוכחים חברי כנסת משתי המפלגות הישראליות-ערביות בהצבעה על הצעת החוק, כדי להבטיח שלקואליציה יהיה רוב. מפלגה אחת, חד"ש-תע"ל, השיבה ביום שני כי לא תסכים לעשות זאת ותצטרף למאמצים להפיל את הממשלה. המפלגה הערבית השנייה, רע"מ, לא הגיבה מיד.
התרעות פיקוד העורף