חצי שנה מאז הטבח בשבת השחורה - וחלק מתושבי העוטף עדיין מפונים מבתיהם. המרחק, הזמניות, אי־הוודאות והמלחמה שברקע מגבירים את המצוקה.
השינוי יצר משבר בקרב תושבים רבים, שנותרו בחוסר ודאות, עקורים מבתיהם - ללא תאריך או צפי חזרה ליישובים. הילדים ובני הנוער נאלצו לנוע בין מסגרות חינוכיות שונות - עד שנפתחו מרחבי חינוך עבורם או עד שנקלטו במסגרות חינוכיות קיימות. מדוח מצב הנוער המפונה של עמותת עלם, שמלווה את בני הנוער המפונים במלונות, עולה כי 60% מבני הנוער מדווחים על תחושת בדידות, וכמחצית (46%) מדווחים על תחושת דיכאון וחרדה.
בעלם מזהירים כי נתונים אלה מוליכים לתופעות אובדנות והפרעות אכילה, ובכך כבר ניכרת עלייה בשיעור של כ־10% ביחס לשנה רגילה.
בדוח של מוסד שמואל נאמן, למחקר מדיניות לאומית, מוצגים ממצאי הסקר שנערך בקרב תושבי הצפון שפונו מבתיהם. 22% מהמפונים מחוסרי עבודה עם קצבה של אבטלה או חל"ת, 14% מחוסרי עבודה ללא קצבה - ובסך הכל 36% מהם אינם עובדים. 34% עובדים מרחוק ו־16% מחפשים עבודה במקום החדש.
כמו כן, חלק מהתושבים אינם רואים את עצמם שבים לצפון, לאחר שהתרגלו לסביבה החדשה שלהם במרכז הארץ. מדובר בעיקר בצעירים - וזהו דבר היוצר הגירה שלילית ועלול להוביל למשבר התיישבותי חמור בצפון.
התרעות פיקוד העורף