היא הזכירה שיום הולדתה ה-33 של שירי ביבס יחול בליל הסדר, ותהתה בכאב ובאכזבה: "האם בחג בו בני ישראל יצאו מעבדות לחירות, בני משפחת ביבס החטופים יזכו לחירות? האם לא הגיע הזמן שהעולם כולו יזעק גם את צעקתם של אריאל וכפיר? זעקה לצדק, לאנושיות, לסופו של הסיוט הזה".
היא הדגישה שהימים אינם כתיקונם ושהשנה חדר האוכל יהיה ריק מאדם. "לא יהיה מי שיחגוג חירות ולא יהיה מי שיעז לומר בכל רם 'חירות', כי אף אחד לא מרגיש כך. כבר יותר מחצי שנה שהקיבוץ שלנו לא שלם. הביאו את כולם אלינו לחג", חתמה את דבריה.
הוא אמר וקרא בעצב, "גופתה עדיין בעזה. כמו הרבה אנשים בקיבוץ המשפחה שלי איבדה כל כך הרבה. השבוע שמענו שחמאס רצחו את אלעד קציר בשבי. אנחנו רוצים שהחטופים יחגגו את החג איתנו ולא במנהרות אפלות של חמאס. תנו לאנשינו לצאת לחופשי!".
"תכננו להיפגש בבוקר ואחה"צ להעיף עפיפונים כמו שעשינו. תמיר נכנס לממ"ד עם הדס והילדים. ניר נכנס עם בנותיו רני ונוגה. ומכאן התופת רק מתחילה. לא ידעתי שתימשך 185 ימים ועוד", אמרה בעצב. היא הוסיפה שתמיר נקרא להגן על היישוב, וסיפרה כי הוא יצא מביתו "מבלי להתלבט, מבלי להיפרד מילדיו ואשתו. הוא לא ידע שיצא לקרב אבוד מראש. הוא האמין בכל ליבו שהצבא תיכף יגיע. בכל כתביי אני מציינת שהוא נרצח, וכשהוא נפצע ונחטף פצוע הוא נרצח מהיעדר טיפול רפואי. זו הפקרה".
"אני מצפה לשמוע שתי מילים: 'סליחה' - על ההפקרה, ו'תודה' - על פועלו של תמיר", אמרה בכעס. "הקיבוץ, שהצעירים בחרו בו לבנות את ביתם נהרס והופקר. גן העדן הפך גיהנום. נכדיי נעקרו, שרדו - אף אחד לא בא להציל אותם. הם איבדו את אבא שלהם, ולא מבינים מדוע לא מחזירים אותו".
"ילדיי איבדו גם חברים, שנרצחו ונחטפו, ולא מצליחים כעבור חצי שנה לקיים שגרה מתפקדת. בתום חצי שנה, הגיעה העת לתיקון, להשיב את החטופים ולקבוע סל שיפוי על האובדן". היא התייחסה ליישוב מחדש של הקיבוץ ואמרה: "מי שיוכל לחזור לחיות בניר עוז יפריח שוב את המקום שיהיה גן עדן. אני חושבת על ארבל ואריאל... על דוד ושעה, אלכס, איציק וחיים. ועוד רבים. שהחירות נשללה מהם. אני לא צריכה לשאול מה נשתנה בלילה הזה".
ליעל חשוב היה לומר שכאשר תשיב את בנה לקבורה, תספר על גבורתו. היא סיפרה: "הוא נלחם מעל שעתיים במאות מחבלים והצליחו לעכב רצח וחטיפה של אנשים נוספים. תמיר הקריב את חייו למען הכלל".
"אף אחד מהחטופים אינו בטוח, כל אלה שעדיין בחיים נמצאים בסכנה מתמדת. אין להם זמן! אני לא מבינה איך מתנהל דיון על המחיר של שחרור החטופים, אמרה וקראה להנהגה לסיים את תפקידה, וזעקה: "תחזירו אותם הביתה, בלי תנאים, בלי היסוס, בלי שיקולי כדאיות".
ב-7 באוקטובר אחד מארבעה בני אדם בניר עוז, נרצח או נחטף על ידי חמאס. מדובר בקיבוץ שבו נורה בו אף כדור של צה"ל, ומתמודד עם ההשלכות עד היום. כמה ימים לאחר הטבח, בלילה שבין 14 ל-15 באוקטובר, מטוסי קרב של חיל האוויר ברצועת עזה חיסלו את בילאל אל-קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד חאן-יונס, שהיה אחראי על הטבח בניר עוז ובנירים. עם זאת, כ-30 חטופים מהקיבוץ עדיין נמצאים בשבי ומחכים לחזרתם.