על רקע המלחמה: כך נראה פרויקט הצלת הכלבים העזתים

רועי שפרניק, מייסד עמותת “קירות שקופים", יזם פרויקט גיוס המונים להצלת הכלבים שמגיעים מעזה לישראל. בראיון הוא מספר על המצב הקשה של הכלבים ועל מקרי הצלה מרגשים ומתייחס גם לאזהרות משרד הבריאות

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
רועי שפרניק
רועי שפרניק | צילום: פרטי
2
גלריה

רועי שפרניק (39), מייסד עמותת “קירות שקופים" הפועלת כ־11 שנים במטרה לתעד ולחשוף את סבלם של בעלי החיים בתעשיות שמפיקות מוצרים מהחי, מצא עצמו מאז ה־7 באוקטובר מגויס למשימה נוספת: קליטת אלפי פניות מתושבי העוטף ומחיילים שעוסקות בכלבים שנכנסו מעזה לישראל, ופניות של לוחמים שחילצו כלבים משטחי האש, הצלת חייהם של כמה שיותר מהם ושיקומם. “מ־7 באוקטובר גיא גלבוע־דלאל, האחיין של בת הזוג שלי טל גלבוע, חטוף בעזה, וכבר בשבת ב־12 בצהריים הרגשנו שאנחנו בסיטואציה בלתי נתפסת", מספר שפרניק.

“טל, היועצת הראשית של ראש הממשלה בנושא זכויות בעלי חיים, שהייתה עסוקה בשבועיים הראשונים עם המשפחה כי קיבלנו פצצה רצינית, כתבה יום־יומיים אחרי אותה שבת פוסט וביקשה שכל מי שצריך עזרה עם בעלי חיים, מאזור הדרום - שידבר איתי. ביום הראשון והשני למלחמה כמעט לא התעסקו בבעלי חיים כמובן כי היו מחבלים בעוטף, ואז, לאט־לאט התחלתי לקבל ריקושטים מתושבי העוטף על בעלי חיים שלהם שנשארו בבתים השרופים וההרוסים.

היו הרבה טרגדיות כמו בעלי חיים שהמחבלים שרפו אותם עם הבתים. בשבועיים הראשונים לא יכולנו להתקרב לעוטף והצלנו כלבים שלוחמים מצאו או שהצלחנו להגיע אליהם בדרך לא דרך. בהתחלה כל העניין היה מאולתר כי הרשויות המקומיות קרסו ולא היה מי שיתעסק בזה".

כלב שניצל מעזה
כלב שניצל מעזה | צילום: קירות שקופים

“אני לא אומר שאני לוקח תמיד רק את הצד של הפעילים למען זכויות בעלי החיים, אלא אני מסתכל על המציאות כמו שהיא: יש כלבים קשים, כלבים מסוכנים שאתה לא יכול להכניס לבית, אלו כלבי בר. יש אסכולה שאומרת שצריך להרוג את כל הכלבים האלה כי הם מפגע. אני אומר שצריך לעצור לרגע כי הוכחנו שמתוך הכלבים האלה שלפנו גם כלבים מלטפים והכי עדינים בעולם, שהיו רגילים לתנאים־לא תנאים בעזה. בכתבות שונות שפורסמו בנושא נטען ש־90% מהכלבים מעזה לא בני אימוץ וצריך להרוג אותם, ושלהתאמץ בשביל 10% שהם כן בני אימוץ זה לא רלוונטי אלא שולי, כשבפועל זה יותר 60% כלבים בעייתיים ו־40% מהכלבים סבבה".

כלבים שמגיעים אלינו ולא עוברים דרך הסגרים רשותיים שבהם הם מקבלים את הטיפולים הווטרינריים הראשוניים, נשלחים לווטרינר, לבדיקות דם ולחיסונים והיו כמה שבועות במרפאה. לסיכום, יש הנחיה, ואני מבין אותה, אבל אני לא מסכים עם ההנחיה הגורפת. הם בורחים כי אין להם מקורות מזון. אנחנו עושים את כל הבדיקות והחיסונים שצריך ומשתדלים להתנהל באחריות. הכל בשליטה".

הדברים האלה עולים כסף ואני כולה עמותה קטנה, ומצאתי את עצמי בלית ברירה עסוק רק בהצלת הכלבים מעזה, שזה לא הבייס הקבוע שלי", הוא אומר. “אנחנו צריכים לספק לכלב את השיקום הקל ולשם כך אנחנו צריכים כסף כדי לשים אותו בפנסיון אילוף ולא סתם לזרוק אותו בכלוב. היה כלב שנזקק לכריתת עיניים והצלנו אותו או כלב קטוע רגל שהגיע אלינו על סף מוות עם פציעות ירי מעזה והצלנו את חייו והוא השתקם יפה. הדלק זה הציבור שתומך, בעלי החיים שמשתקמים, ואתה רואה שהכלבים לאט־לאט משתחררים מההלם שלהם".

הפרויקט הוא כמו השקעה של הציבור. בסופו של דבר הכל כלכלי. אני לא יכול לקחת הלוואות ולמצוא את עצמי בחובות של מיליון שקלים, ואתה בקלות יכול להגיע לזה. אתה פשוט לוקח 50 כלבים, לא מצליח למצוא להם בית ואז אתה מסתבך. לא נצליח להציל את כולם כי אין מספיק משאבים או מאלפים אבל אפשר לעשות עשרות ואולי אפילו מאות מעשי חסד, תלוי בהשקעה ובכמה הציבור יכול לתת. זה פרויקט חסד וזה חלק מהאנרגיה של עם ישראל.

העם היהודי הוא עם של חסד ורחמים. עד כה הצלנו אינספור כלבים ולרבים מצאנו בית מאמץ. בסופו של דבר, האושר הוא לראות בסוף התהליך את הכלבים שטיפלנו בהם מאושרים בבית מאמץ, לכן פתחנו בקמפיין מימון המונים. הפרויקט שלנו מציל חיים".

תגיות:
בעלי חיים
/
טל גלבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף