“אני רוצה להגיד לכם תודה שגידלתם אותי וחינכתם אותי להיות מי שאני ולאיפה שהגעתי. יום שישי, 18:41. מאיפה אתחיל? מי חשב שאצטרך לרשום מכתב פרידה. להוריי, אני כל כך מעריך אתכם גם אם לפעמים זה לא היה נראה. לחברים ולאנשים שהכרתי בחיי: תודה לכל הרגעים שהיו לי איתכם, על כל היציאות והצחוקים. בזכותכם צחקתי בלי סוף. אוהב אתכם בטירוף.
חוץ מזה, חשוב לי לומר שאני לא מתחרט לרגע שהתגייסתי לקרבי וזה הדבר הכי טוב שעברתי בחיי. אם אתם קוראים את המכתב הזה סימן שסיימתי את (ההמשך נמחק) בשביל להגן (ההמשך נמחק)".
עופר יהודה, אביו של איתי: “המכתב היה על איתי בנמ"ר. הוא התקבל במהלך השבעה על ידי נציגי הצבא והיה ארוז בקופסה סגורה. לא היינו מודעים לתוכנה של הקופסה וחששנו ממה שנמצא בפנים.
בפנים מצאנו מכתב חרוך בכתב ידו של איתי, בעצם המכתב מהווה ‘תקשורת’ אחרונה איתו. מה שנכתב מסמל את המשמעות של המדינה והעם עבור איתי. עבורנו הוא מסמל את החינוך והערכים שעליהם הוא גדל וסוג של פרידה עצובה וכואבת".
התרעות פיקוד העורף