סא"ל אלקובי ז"ל הניח אחריו אשה וחמישה ילדים: ענהאל (11) אבישג (10), טליה (7), והתאומים אביעד ואביתר (3 וחצי). רעייתו, שרית, מזכירת המכון הראומטולוגי ברמב"ם, סיפרה על אירועי ה-12.2.24, היום בו נפל: "נתי נהרג ביום שהוא היה צריך להשתחרר הביתה", היא משחזרת את היום הטראגי.
"הם נכנסו למבנה שהיה בו פיר של מנהרה, מתחת לגרם המדרגות, וכשהוא התפוצץ, נוצר מצב שכל הקירות שהיו מסביב לפיר הזה לא אפשרו להדף לצאת, וכל ההדף התנקז החוצה, מהדלת הראשית של הבית, ושם נתי עמד עם עוד שני חיילים שלו, ובעצם הם חטפו את כל ההדף של הפיצוץ. נתי נהרג במקום, הוא נשאר שלם, מכף רגל עד ראש. ההדף היה הפנימי. נסענו לראות אותו, הוא ממש היה נתי, נשאר יפה, כמו שהוא. שלם, שליו, אפשר אפילו היה לראות באמת איזה מין חיוך קטן על השפתיים כזה של השלמה".
לא רק בלקום ולנשום נשימה בבוקר, להעביר את היום, אלא לנשום באמת, לחיות באמת, למצות את החיים כמו שצריך, לזכור שבאמת באמת בזכותו אנחנו כאן. אני מאחלת לעצמי שאני אצליח לגדל את הילדים שלנו בשמחה ובהכרה לזכות הגדולה הזאת, שנפלה בחלקנו שהוא אבא שלהם, שהוא בעלי, ושבזכותו אנחנו כאן".