"אנחנו משפחה למודת אסונות", אומר מאיר בכאב. "שני האחים שלי נהרגו במלחמות, ועכשיו, גם ביתי נפגע מרסיסי רקטה. בקושי הספקתי להימלט. במהלך מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006 - נפלה קטיושה על המצבה של אחי אורי״, אמר בדמעות. ״כבר שבוע אני רק חושב על כך שהשנה בשל המצב הביטחוני - לא אוכל לעלות לבית העלמין, לקברים של אחיי. כך שאני מבין את הכאב של כל המשפחות השכולות ומשפחות החטופים - המצב לא פשוט״.
כל משפחתו של מאיר התפנתה מקריית שמונה - אך הוא, לא היה מסוגל לעזוב את עירו: ״לא ראיתי את הנכדים שלי 3 חודשים, כל המשפחה שלי התפנתה לתל אביב ולאילת, ואני נשארתי בעיר, פשוט לא יכולתי לזוז מכאן, אני קשור למקום. בינתיים, גם ביום הזיכרון, מי שחוצץ בין חיזבאללה לישראל אלו תושבי הגליל ותושבי קריית שמונה שנשארו בעיר - והם הגיבורים האמתיים״.
מטעם העירייה, נמסר כי נציגים מהצבא ומהרשות יפקדו כל קבר של כל חלל וחלל בבית העלמין בעיר ויניחו זרי פרחים - כדי לכבד את המשפחות השכולות אשר בשל המצב הביטחוני לא יוכלו באופן חריג לפקוד את הקברים השנה.
״כל שנה אנו מקיימים טקס אזרחי לזכרן ולזכר כל תושבי העיר שנרצחו בפעולות האיבה - אך השנה זה לא יתאפשר. על אף שלא נפקוד את הקברים, אנו דואגים לשמר את המסורת, לקיים טקסים רשמיים גם מחוץ לעיר - ומעבירים את מורשת הזיכרון לדור הבא״.
״שילמנו מחיר יקר מפז למען המשך קיומה של מדינה ישראל״
הוא סיפר עליהם: ״באחד הקרבות האלימים באותו לילה סמוך לשעה 9 לאחר איגוף שביצע הכוח בגן הילדים, נהרג חברי ופקודי איתי יהושע ז"ל בן 37 איש שב"כ, חודשיים לאחר מכן נפל חברי מהחפ"ק סרן גל בכר לאחר שיצאנו מפעילות בסג׳עייה. חודש לאחר מכן, נפל גם חברי אלכס שפיץ לוחם ביחידת עורב צנחנים במהלך קרב בחאן יונס, "שפיץ" ככה קראו לו כולם לוחם מקצועי ומיומן. מי שלחם בקרבות בשבת השחורה בבתים, בגן ילדים, וברחובות הקיבוצים, ראה גבורת לוחמים ואזרחים ולא יישכח לעולם את היום הזה״.
לדבריו של קבסה: ״יום הזיכרון השנה קשה במיוחד, דמם של בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו, בוער. שילמנו מחיר יקר מפז במלחמה הזו למען המשך קיומה של מדינת ישראל. היום, אנחנו חייבים למענם, לעשות הכל לשמירה על האחדות, הציונות ועל מדינתנו. המציאות הבטחונית קשה מאוד, המצב בצפון קשה מאוד וכולי תקווה שמדינת ישראל תפיק לקחים ולא תנסה לקנות שקט אלא תדאג לאזרחיה ותאפשר ביטחון אמיתי. כלוחם בחזית הדרומית במשך חודשים רבים, - פגשתי לוחמים נחושים, מיומנים - עם רוח קרב של המכבים והם דור הניצחון. עם לוחמים כאלה - אין לנו דרך אחרת מלבד הניצחון המוחלט״.