"אנחנו נמצאים בימים מיוחדים של אמונה גדולה. אחי עמנואל, כשקיבל את תעודת הזהות הראשונה שלו, הפקידה כתבה בטעות במקום עמנואל, אמונאל מורנו, הוא צחק ואמר 'מה זה משנה? שיקראו לי איך שהם רוצים'. עד יומו האחרון, בדסקית על החזה, בנעליים תמיד היה כתוב אמונאל. כשעמדו לחרוט על המצבה את השם אמונאל לפי תעודת הזהות, המשפחה התערבה ואמרה 'עד כאן'. לעניות דעתי, האמונאל שנדבק לו במקרה, זה לא היה מקרי", סיפר.
לאחר מכן סיפר על איתי: "זכיתי לחתן אותו לפני שנתיים. זכיתי ביום לידתו לקבל טלפון על השם, אז הם חשבו על איתי. הם הזכירו לי ש'אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני' זה ראשי התיבות של איתי. כל כולו אהבת ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל בצורה הכי פשוטה והכי צנועה. הוא היה נראה כמו אריה שלא נראה שפחד או ייבהל ממשהו אפילו ברגע האחרון של חייו. כל כולו היה בצניעות מאוד גדולה, פשוט פרק מהג'יפ והציל את חבריו".
"בהלוויה באו האימהות של החברים שהמשיכו להילחם בשטח ואמרו לנו שהילדים אמרו להם לומר למשפחות קסטיאל ומורנו, בעצם זה החבר שלו שנהרג ביחד איתו בקרב, שהם חיים בזכותם, כי פשוט בלי להתבלבל הם ממש השליכו את חייהם מנגד", שיתף. "מסירות הנפש וההקרבה היו בעצם משהו שכנראה קדם לו. אני טוען שהאנשים האלה לא נהרגו כי הם קדושים, אלא הפוך. כנראה כי הם היו מיוחדים וקדושים הם נלקחו איתנו בצורה הזאת. היום זה לא היום של עמנואל, לא של איתי, זה היום שלנו".
"פגשתי מילואימניק שאמר לי שכשהם נכנסו לעזה, אז ישב לידו מישהו שאמר לו 'אני מפחד להיפגע, אני מפחד למות', אחרי חודש וחצי של לחימה, הוא אמר לו 'תדע לך שאני כבר לא מפחד למות. כשנכנסתי לעזה חשבתי שנולדתי לעולם הזה בשבילי, אחרי חודש וחצי שאני נלחם בשביל עם, אני מבין שאם אני חי בשביל עמי קודם, אין לי מה לפחד על עצמי'", סיפר עוד.
לסיום ציין כי מחר בשעה 18:00 יתקיים אירוע "ברית האחדות והתקווה" בלטרון. "זה ממש ברית אחדות ותקווה וזה הולך ביחד כי התקווה היא האחדות", אמר.
התרעות פיקוד העורף