"הוא היה ילד מאוד מיוחד, אהוב על כולם, כל הסובבים אותו. כבר מגיל קטן, העיניים אמרו הכל. תמיד היה ילד שעוזר, תורם לקהילה, עוזר לאחר", סיפר האח בפתח השיחה.
על יום נפילתו סיפר: "הוא נפל בקרב בנחל עוז. בשעה 6:20, כשהתחילו האזעקות, הבנו שדור הלך עם כל החברים שלו והחיילים למיגונית, משם כבר הייתה חלוקת פקודות להמשך, לקראת המתקפה של המחבלים, ודור ראה את אחד החיילים שלו רץ לכיוון הש"ג לאייש את העמדה עם עוד אנשים, וישר הוא רץ אחריו. הם היו שם שלושה אנשים, שם הם נלחמו קרוב לשעה, זה מה שאומרים, ודור נהרג בערך בין 07:00 ל-08:00, זאת ההערכה, עד שבאמת נגמרה להם התחמושת. הם בלמו את הגל הראשון של המחבלים שהגיעו לנחל עוז. דור נלחם מול 70-50 מחבלים, באמת עד גמר התחמושת, ונפל כנראה מזריקת רימון".
"אנחנו כל הזמן שואלים ומתחקרים ומנסים להבין פרטים, אבל מה שאנחנו כן יודעים שהיה שם קרב גבורה מטורף. כל לוחם נלחם מול עשרות מחבלים, ונכון, היו פאשלות והיו כל מיני דברים באמת לא לעניין, אבל בסוף נחל עוז לא נכבש. נחל עוז עמד עד אחר הצוהריים, עד שהגיעו לשחרר אותו. נלחמו שם עד הדקות האחרונות, עד 16:00 בערך או אפילו עד הערב. הוא לא נכבש, והיה שם קרב גבורה מטורף, וזה משהו שלא מסופר מספיק".
בהמשך שיתף בתחושת הכאב והגעגוע לאחיו שלא יחזור: "זו תחושה שאי אפשר להבין אותה. אתה רגיל להיות איתו, לבוא ביחד כאחים לטקס, לעמוד שם מאחורה, לכבד, ופתאום אתה בא ואתה במרכז הבמה, בפרונט, ואתה לא מבין אפילו למה. התחושה היחידה שהרגשתי גם אתמול בערב בטקס וגם היום זה שאח שלי גיבור, פשוט גיבור ישראל. הבחירות שהוא עשה בדקות האחרונות זה באמת משהו שהוא מטורף, לא להישאר במיגונית ופשוט לרוץ לש"ג ולהילחם בידיעה שאין לך סיכוי, אלה התחושות. אומנם המון המון כאב וגעגוע, אבל אני יודע שכאילו, הוא פשוט גיבור. זה דור, זה היה האופי שלו".
"לא יודעים איך לגשת ליום כזה בדיוק, אתה פתאום מצטרף למשהו שלא הכרת, למעגל באמת חדש, משפחת השכול. זה לא מובן, אבל אנחנו פשוט מנסים להיאחז אחד בשני במשפחה ולתמוך אחד בשני ולהיות ביחד, כי אני חושב שזה הציווי, זה מה שדור בסוף ציווה עלינו. לא חשבנו שנצטרך להגיע ליום הזה. אף אחד לא הכין אותנו לדבר כזה, זה לא משהו שהוא טבעי", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף