רשות הטבע והגנים מציגה: דגי בטאי מרהיבים שוחים לאורך חופי ישראל

במסגרת "חודש אדם וים", אמרו ברשות כי מדובר בדגים ענקיים בעלי גוף שטוח, שזכו לכינוי העממי דגי "מניפה". אנחנו מורגלים לראותם בעיקר בתצפיות תת־ימיות, אבל מתברר שהם חיים גם כאן, ממש לידנו

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
דג גיטרן
דג גיטרן | צילום: שי קבסה, רשות שמורות הטבע והגנים
2
גלריה

אחת מחיות הים היפות והמרתקות ביותר הם הבטאים, דגים ענקיים בעלי גוף שטוח שזכו לכינוי העממי דגי "מניפה", בהם אנחנו נתקלים בעיקר באתרי אקווריום ותצפיות תת־ימיות, אבל הם חיים גם כאן, ממש לידינו. לכבוד החודש המיוחד, אספה עבורנו רשות הטבע והגנים את סיפורם של שלושה מהבטאים החיים מול חופי ארצנו.

הכירו את הגיטרן האטלנטי, דג סחוס שצורתו דומה לגיטרה וצבעו כצבע החול. יש סיכוי לא רע שבביקור האחרון שלכם בים חלפתם לצדו, אך לא באמת הרגשתם בנוכחותו החמקמקה. הגיטרן הוא סוג של דג סחוס (בדומה לקרוביו הכרישים), הנפוץ בים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי.

ד"ר עדי ברש, חוקרת פוסט־דוקטורט במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ומנהלת עמותת "כרישים בישראל" מספרת: "חוץ מיכולת הסוואתו בחול הודות לצבע גופו, הגיטרן חסר הגנה לחלוטין - ללא קוץ בזנב או שיניים חדות. מסיבה זו, בעת סכנה הוא מתחפר בחול ומסווה את עצמו, ובכך מתגונן מטורפים".

בטאי נוסף בעל שם שאינו מאכזב הוא חשמלן עינוני. לחשמלנים יש יכולת ליצור זרם חשמלי ולהכות בו את האויב או את הטרף שלהם ובעולם ישנם כ־70 מינים שונים של חשמלנים המסוגלים לייצר מתח שבין 8־220 וולט, בהתאם למין. צבע גופו כצבע החול והוא מעוטר בחמישה עיגולים כחולים גדולים המזכירים עיניים, ומכאן שמו. החשמלן העינוני חי בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי.

לחשמלן יש אפשרות "להחליט" האם להשקיע בחשמול אחד חזק או בסדרה של חשמולים בעלי מתח נמוך יותר. לפעולת החשמול יש מחיר: אחריו, החשמלנים נכנסים לתקופת התאוששות שבה הם צוברים מחדש את הפוטנציאל החשמלי שלהם. זהו הזמן שבו הם הכי פגיעים, ולכן הם משתמשים בעיקר בסדרת החשמולים החלשה יותר, כדי לתת אזהרה בלבד.

דג אברתן
דג אברתן | צילום: מירון שגב, מתנדב רשות הטבע והגנים

האברתן רחב השן הוא בטאי ממחלקת דגי הסחוס השייך לקבוצה המכונה "עטלפי ים". תצפיות מפתיעות ומרגשות שנערכו בחופי ישראל בשנים האחרונות, שופכות אור על הבטאי המיוחד הזה, בתקווה שאלו יסייעו בהגנה על המין, המצוי בסיכון קריטי. סנפירי החזה של האברתן פרוסים לצדדים, ועל כן קיבל את שמו. גופו אפור וחלק, וראשו מופרד מהגוף ונחלק לשתי בליטות מעל כל עין.

עד לפני כשנתיים, ידענו מעט מאוד על הופעת האברתן בחופי ישראל, אך כל זה השתנה בשנת 2022, בעקבות דיווח של דייג צולל חופשי, על כך שהתגלתה להקה גדולה דרומית לתחנת הכוח בחדרה, במרחק קצר מהחוף.

תגיות:
דגים
/
רשות הטבע והגנים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף