למעלה מ-20% מהסטודנטים והסטודנטיות הרשומים לשנת הלימודים הנוכחית התגייסו למילואים מאז תחילת המלחמה. לקראת סיום שנת הלימודים האקדמית בצל מלחמת חרבות ברזל, לא ניתן להשאיר מקום לספק: משרתי ומשרתות המילואים באקדמיה טוענים כי נאלצו להתארגן ולדאוג לעצמם. שקד בנפשי, מנכ"לית עמותת "בואו" למען הצעירים והסטודנטים בישראל שוחחה עם "מעריב" על הצרכים שלא נענו ועל המאבק שנאלצו לנהל הסטודנטים משרתי המילואים.
היא מוסיפה: "לא היה לנו צל של ספק, ביתר שאת באותה ועדה אך גם לפניה - כדי לקבל את כלל הזכויות שמגיעות לנו, על מנת שנוכל לשרוד את השנה האקדמית מבלי לפגוע משמעותית בממוצע שלנו, ולמען שוויון זכויות אמיתי בין אלו שיצאו לשרת לבין אלו שלא – אנחנו חייבים להתארגן ולדאוג לעצמנו".
"במהלך השנה האקדמית האחרונה שרתתי למעלה מ-100 ימי מילואים", מספרת בנפשי, "אני לומדת במוסד לימודים פרטי, שהחליט לפתוח את השנה מוקדם מכולם למרות המצב, והרגשתי ששכחו אותי. אנו חיים במדינת ישראל והאקדמיה חייבת להיות ערוכה למצבים מהסוג הזה, להושיט יד ולתת לנו את הביטחון שאנחנו יכולים וצריכים ללכת להגן על המדינה, ושיהיה מי שידאג לנו כשנחזור".
"התחלנו לאסוף מהשטח את כלל הבעיות שעלו בקרב הסטודנטים, ולעבוד יחד עם קצין המילואים הראשי (קמל"ר) ועם העמותה למען משרתי מילואים. משם הגענו לכנסת והתחלנו ליזום ועדות, הצעות חוק והוראות שעה, וכך בחודש דצמבר הגשנו עם חה"כ מיכאל ביטון את הצעת החוק לסיוע לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים, עליה עבדנו במשותף. הצעת החוק היוותה מנוף לחץ מול המוסדות, באמירה פשוטה וחד משמעית: או שתדאגו לנו לכל המעטפת אליה אנו זקוקים, או שנתקדם במתכונת של חקיקה", מצהירה בנפשי.
היא מוסיפה: "במקביל להצעת החוק, היינו בקשר עם הצוות של קמל"ר על המתווה עליו עבד בשיתוף עם המוסדות האקדמיים, וחיזקנו כל יוזמה שהגיעה למען הסטודנטים – דוגמת הצעת החוק שעברה למימון 100% במתכונת 'ממדים ללימודים'. בנוסף, הובלנו פגישות מול מבקר המדינה על בעיות ממוקדות שעלו בקרב הסטודנטים משרתי המילואים, שבחן לעומק את הנושאים מול המוסדות – פעילות מבורכת אשר תרמה באופן משמעותי למאבק שלנו".
התרעות פיקוד העורף