שוחחנו עם 21 תושבים מכל תחומי החיים, הפעילות והתעסוקה, ושמענו מהם על הירוק שהפך לשחור, על התסכול, על שגרת החיים הבלתי נסבלת, על הניסיונות לשמור בכל זאת על אופטימיות ועל התחושה שהם נותרו לבדם.
"קשה לראות שטחים הופכים מירוק לשחור"
טפסר יאיר אלקיים, תושב מרום גולן, מפקד מחוז צפון בכבאות והצלה לישראל.
"בהיערכות לקראת אירועים רב־זירתיים ורב־מוקדיים אנו מבינים כי לא נוכל לבד, לכן הצוותים שבנינו ביישובים יהוו מכפיל כוח משמעותי. בימים אלו אני מקפיד לפקוד את התחנות ברחבי המחוז בתדירות גבוהה יותר, ואימצתי לעצמי מנהג להשתדל לבקר את התחנות במרחב הלחימה גם בסופי שבוע, ואף להצטרף לקידוש בשישי יחד עם לוחמי האש הגיבורים של תחנת גליל־גולן בקריית שמונה והמרחב".
"חזרתי לצבא שבועיים אחרי נפילת בני, כי אני מבין את גודל החשיבות"
אל"ם (במיל') ענן עבאס, תושב פקיעין, ראש ענף שליטה באג"ם פיקוד הצפון.
"אנחנו מוכנים ואנחנו ננצח. אין לנו אופציה אחרת"
חגית מרטינז, תושבת מכמנים, רב"שית כיתת הכוננות ביישוב וחברת הנהגה של "הנני" - פורום כיתות הכוננות בישראל.
"היינו צריכים להכין את היישוב ואת התושבים למלחמה, שאנחנו עדיין לא יודעים מתי תתחיל ומאיפה תגיע. אנחנו עדיין בכוננות פה. לקח זמן להיערך עם כל הציוד, קיבלנו הרבה ממג"ב, אבל עדיין חסר לנו ציוד. אנחנו לא יישוב קו גבול ממש, אבל בהחלט בתוך קו האש. יש לא מעט איומים - גם של ירי תלול מסלול שעובר ממש מעלינו, וגם ירי טילים ויירוטים. פורום 'הנני' עושה עבודה חשובה כדי לתת גב לכיתות הכוננות, וזו אחת הפלטפורמות שמאפשרת לנו להשמיע את הקול שלנו".
התרעות פיקוד העורף