"ייסורים של רבי על-ידי מעשה שגרם הוא עצמו באו, ועל ידי מעשה אחר הלכו. על ידי מעשה באו, מה הוא? עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה, הלך תלה (העגל) ראשו בתוך כנף (בגדו) של רבי ובכה. אמר לו (רבי יהודה הנשיא אמר לעגל): לֵך, לכך נוצרת (כלומר, נוצרת כדי שבני-אדם יאכלו את בשרך). אמרו (משמים): הואיל ואינו מרחם - שיבואו עליו ייסורים".
"ועל ידי מעשה (אחר) הלכו (ייסוריו) - יום אחד הייתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית, היו מונחים שם בני חולדה (גורים של חולד) והייתה מטאטאה אותם. אמר לה: הניחי להם, (הרי) כתוב: "ורחמיו על כל מעשיו" (תה' קמה, 9). אמרו (משמים): הואיל ומרחם - נרחם עליו". (בבלי בבא מציעא פ"ה, ע"א).
"בחלקו השני של הסיפור, שבו מתקן רבי את החטא שחטא בחלק הראשון, אנו פוגשים בעמדה נפשית חדשה מצדו כלפי בעלי-חיים", מוסיפה פרופ שמש. "מאוד ייתכן שעמדה חדשה זו צמחה בעקבות הייסורים הקשים שבאו עליו, שזיככו את נפשו וגרמו לו להזדהות עם מצוקותיהם של אחרים, ואפילו יהיו בני חולדה".
עמותת אנימלס, הפועלת לרווחת בעלי החיים, החליטה להנפיש, לרגל חגי תשרי, את המעשה ברבי יהודה הנשיא כדי לעורר בעת הזאת מחשבה על התנהגותנו כלפי החלש מאיתנו. "בימים אלו, זמן של חשבון נפש, מחשבות היכן פגענו אפילו מבלי דעת וקבלת החלטות חדשות לשנה הבאה, אנו מזמינים לצפות ולהרהר במעשיו של רבי יהודה ובמסקנות של הסיפור על עצמנו, על הבחירות היומיומיות שלנו, ועל מקורות המזון שאנו מכניסים לגופנו".