״ראשית הלחימה בעזה ובלבנון במקביל היא כוח המציאות, היא לא הדבר העדיף. אנחנו מנסים תמיד להילחם בזירה אחת ולהפוך אותה לזירה עיקרית, ולהחשיב את יתר הזירות כזירות משניות. אבל המציאות בעזה היא שהחטופים עדיין שם ואנחנו רוצים להפעיל לחץ על החמאס כדי לא לייצר התרגלות למצב הקיים, אלא להכביד את העומס והלחץ הצבאי, וכן לדאוג לשנות את המציאות ביום שאחרי", אמר בוסקילה.
לאחר מכן הוסיף: "היום שאחרי אומר שאם או בלי החטופים אנחנו לא רוצים לאפשר לחמאס להתארגן שוב ולייצר את הסיכון של לפני השבעה באוקטובר. ולשם כך צריך להשמיד תשתיות וצריך להשמיד את החמאס כארגון על מנת שנוכל לייצר את הוואקום שמתוכו תצמח אולי הנהגה אחרת".
"כל עוד החמאס נמצא בשלטון , אין שום סיכוי ואפשרות שתצמח הנהגה אחרת ואין אפשרות לייצר עתיד אחר שבו אנחנו לא מחזיקים ברצועת עזה", קבע בוסקילה. "במקביל היא מנוהלת על ידי כל גוף אחר שיוביל אותה לעתיד אחר שהוא לא טרור".
על המערכה והתמרון הקרקעי בלבנון פירט: "לגבי לבנון, יש פה שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה זה בעצם לדחוק את החיזבאללה לליטני כדי בעצם למנוע מהם לייצר את אותו איום של פשיטה, ולהשהות את האפשרות כרגע לאיזשהו אירוע שבו הם מייצרים את השבעה באוקטובר רק בדרך הלבנונית".
"כדי לעשות את זה צריך לפעול בדרום לבנון אווירית וקרקעית ובעצם לדחוק אותם מעבר לליטני עד למצב שבו האיראנים דואגים להגיע להסכם להפסקת אש, פה אנחנו קונים עוד זמן וחוזרים למערכה שבין המלחמות".
"האפשרות השנייה היא להפעיל לחץ הרבה יותר משמעותי לא רק על החיזבאללה, אלא גם על המדינה ולהגיע למצב שהלחץ הבינלאומי שבו חוזרים לאפשרות להסכם שבו לבנון מתחייבת לפרק את החיזבאללה מנשקו".