אימה בשדה האבוקדו
רוזנבאום, בן 44, הוא תושב קריית מלאכי, נשוי ואב לארבעה. זה שמונה שנים הוא מתנדב בארגון שעוסק במתן מענה רפואי ראשוני ובהצלת חיים. “התחלתי להתנדב קצת אחרי שאמי נפטרה", הוא משחזר. “היא עסקה הרבה בגמילות חסדים והקדישה את חייה לנתינה לאחרים. בשנה האחרונה לחייה אמי הייתה מונשמת, ובהכרה, ואנחנו במשפחה למדנו את כל העניין הרפואי. בשנה הזו כנראה נכנס לאחותי ולי ה'ג'וק' של הצלת חיים. אחותי, שעסקה בהייטק, עזבה את עבודתה ובדיוק סיימה קורס אחיות. אני הלכתי לעשות קורס באיחוד הצלה".
בשבת 7 באוקטובר 2023 שהה רוזנבאום בביתו עם משפחתו: “אני גר בקומה אחרונה, בדירה שאין בה ממ"ד. כשהתחילו האזעקות, אשתי, אני והילדים רצנו בכל אזעקה ארבע קומות למקלט. בסביבות 7:30 קיבלתי טלפון מאיחוד הצלה. עדכנו אותי שיש ירי באופקים ובשדרות והזהירו שעלול להיות ירי גם בקריית מלאכי".
רוזנבאום העביר את בני משפחתו לבית חמותו, בבניין שיש בו ממ"ד, והמשיך לבית הכנסת כדי לשאת תפילת יזכור לזכר אמו ואחיו. “היה חשוב לי לא לפספס את זה", הוא מבהיר. בכניסה לבית הכנסת קיבל שיחת טלפון מאגף המבצעים של איחוד הצלה ובה התבקש לנסוע ולהביא ציוד מביתו של אחד המתנדבים בקריית מלאכי: “כשהגעתי ראיתי שאין שם מספיק ציוד, אז החלטתי לנסוע לבית של מתנדב באשדוד. כל הדרך היו אזעקות, אבל הבנתי שאם אעצור כל רגע בגלל אזעקה, לא אגיע לשום מקום, אז שמתי קסדה ואפוד והחלטתי לנסוע בלי לעצור. בצומת, בדרך לאשדוד, נפלה רקטה כ־300 מטר ממני, אבל זה לא הרתיע אותי".
“היו חיילים שדיברו איתנו רגע לפני שנכנסו לשטח, ושעה אחר כך הם הגיעו אלינו כגופות. היינו באזור הזה חמישה אמבולנסים, ובשלב מסוים בן הרוש אמר שמי שמרגיש שהוא לא מסוגל להיות פה, זכותו המלאה לעזוב. אבל אף אחד לא עזב. כולנו הבנו שיש פה עשרות פצועים שזקוקים לנו. תפקדנו כמו רובוטים".
במהלך היום התקשר אל רוזנבאום מפקדו מיחידת החילוץ במילואים, ועדכן על גיוס למחרת באשקלון. “שלחתי לו סרטון שצילמתי בכפר עזה, ואמרתי לו שאני מפנה פצועים מהבוקר ולא יודע מתי אצליח להגיע. הוא אמר לי: ‘הכל בסדר, תמשיך ותפנה מי שצריך'. בשעה 2 בלילה הרגשתי שאין לי כוחות אז נסעתי הביתה, נשפכתי לשינה ואחרי שעתיים וחצי קמתי ועליתי על מדים. נסענו לשטח הכינוס של יחידת המילואים שלנו באשקלון, וכשראיתי שהצוות עדיין לא מאורגן, ביקשתי אישור לחזור לחלץ פצועים במסגרת איחוד הצלה. אחרי שבוע, כשהיחידה שלנו התארגנה, חזרתי למילואים".
הפנים שייזכרו לנצח
התרעות פיקוד העורף