1987 הייתה השנה הראשונה והאחרונה שבה היה אפשר לעשות משהו למען רון ארד. מספטמבר אותה שנה נותק עמו הקשר. ב־1988 הועבר, כנראה, לאיראן או לארגון שיעי אחר, ועקבותיו אבדו. אבל המאמצים להשיבו לא חדלו. הסיפור שיובא להלן הוא אחד מהם. הוא מסתמך על שני ספרים מרתקים: "רון ארד, מבצעי המוסד לאיתורו" מאת ישראל פרלוב, ו"בשליחות הלב", בצירוף ריאיון עם מחברו עו"ד אורי סלונים.
והשיבוני הביתה, לעולם של שפיות!