“נסעתי לנובה עם עוד ארבעה חברים. הגענו למסיבה ב־2 לפנות בוקר. היה קסום, מאוד כיף, אווירה שיש רק בפסטיבלים האלה. זו אחווה כזו, כולם משפחה, אפשר להרגיש ביטחון מלא להיות מי שאנחנו, להתמסר לזה.
“האזעקות החלו בנקודה הכי שמחה ומרגשת שבה הלב הכי פתוח. כולם מחכים לזריחה, אז בהדרגתיות, לאט־לאט, מגיע עוד אור ורואים יותר ויותר את הפרצופים של מי שאת רוקדת איתם. אבל באותה שבת המוזיקה פתאום נפסקה, וזה היה ממש צורם, לא קשור לסיטואציה. המוזיקה הפסיקה ואז, בזמן שבו הלב הכי פתוח, כשאנשים שמחים ומחייכים, מתחילים האזעקות והטילים, ולא ברור לאף אחד מה עושים.
התרעות פיקוד העורף