"רגוע, נינוח, ופתאום פקעת של עצבים כיף של ילד עם חיוך נפלא שאי אפשר שלא להתאהב בו למרות כל הברדק שהוא עושה. חוש טכני מפותח מדגם את הג'יפ האופנוע רובוטים בסולאריים נשקים בסמארט וביי דבליו וואיי".
"אבל אם אתה יושב, יש משהו על השולחן כשאתה קם, לא משנה מה זה תו נייר מספרי עם קליפ של אביו של השערות או מכשיר כלשהו בלי שתרגיש בכלל שאתה קם זה שבור ומפורק לא נשאר כלום, הידיים לא נוחות".
"הדבר העיקרי אצלך היה אהבת השטח, הארץ, הטיולים באופנוע בג'יפ. לפני שנה בדיוק הייתם בסיני ב-8 כבר הודעתי שיצאתם ואתה בא הביתה, אל תבוא, אמרתי לך. לא יודע אם אפשר ואם בכלל יהיה לנו בית שתגיע".
"ואני מתקדם לאט, אתה אומר. אחרי זמן קצר, הודעת לי שאתה נוסע לבאר שבע לקחת ציוד ועולה ליחידה בצפון. מאז שלושה סבבי לחימה שומר על הצפון, יורה מרגמות ומתעצבן שאתה לא בלחימה בעזה".
"כמה מאושר ומסופק וגאה היית שם מהעבודה, מאנשים הנפלאים. רובם נפלו איתך לצערנו. למרות המלחמה למרות האסונות למרות הקשיים והניגודים, הצלחת לעשות יישור קו בחיים עבודה חדשה באי דבליו איי אופנוע חדש אישור קו לאופנוע בעזרת גויקו דירה חדשה בדורות כמובן עם חדר נפרד לאופנוע. יציבות חדש במילואים".
"איש עשייה במובן הכי עמוק של המילה וכשצריך מישהו למשימה תום הוא הכתובת. וכך היה גם במלחמה האחרונה, כששמע על המתקפה בשביעי באוקטובר מיהר לחזור מסיני ולהתגייס חמישה חודשים בגבול לבנון, הפוגה קצרה ושוב לעזה אחרי חודשיים נוספים של הפוגה התייצב שוב בצפון בפעם השלישית".
"משפחת סגל היקרה, היום כשאנו נפרדים מתום היינו מבינים שאין מילים שיוכלו למלא את החלל שהותיר, אך דמותו הערכה וזכרו והמשיכו ללוות אותנו תמיד".
"כל מקום שחשת שיש איזה חוסר שמשהו לא עובד כמו שצריך, תמיד תמיד באת ונכנסת ונתת את היד והרבה פעמים גם פשוט לקחת את התפקיד הזה. תפסת אותו ומילאת אותו בכזאת מסירות ומקצועיות ואהבה שאין דברים כאלה. אתה יד ימין ושמאל שלי בתור מפקד מחלקת המרגמות. האופי שלך יצוק במחלקה הזאת".
"מתגעגע לשיחות איתך על לחלומות ועל ההרפתקאות הקטנות האלה שכל כך ידעת ליהנות מהם, בין אם זה, טיול עם הג'יפ או עם האופנוע במדבר. לילה עם חברים, שריפת מטענים מדורה בנחל דישון בריכה מתנפחת באימון הלוהט בצאלים ושאר. נקודות שמחות קטנות ומצחיקות שכל כך מילאו אותך ואותנו באור".
התרעות פיקוד העורף