"החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק", העריך עוד ד"ר פז.
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד"ר עמית דגן מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן וד"ר איילת דיין מרשות העתיקות, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית בתל, "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, לצד ממצאים נוספים שהתגלו בתל קנה עם מוטיבים דומים, מספקים תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר בעקבות הגילוי: "אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך. דפנה קיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות, וכעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים".