לפי נתונים שמציגה עמותת “חמניות" התומכת בילדים יתומים, הורה שהוא גרוש או פרוד מאדם שנפל במערכות ישראל או נרצח בפיגוע זכאי לגמלה חודשית בסך 5,535 שקלים לכל ילד, ואילו הורה אלמן זכאי ל־8,000 שקלים בחודש לכל ילד. בנוסף, הורה אלמן לילד יתום זכאי עבור הילד לזכויות שונות, שהורה גרוש או פרוד לילד יתום אינו זכאי להן. מדובר במימון של טיפול רגשי, בעזרה בתשלום שכר דירה וברכישת דירה ראשונה, בהשתתפות במימון החתונה, במימון לימודים, במענק להחלפת רכב ובזכויות נוספות.
הפערים הללו, שבמשך שנים רבות לא צומצמו, בלטו מאוד אחרי ה־7 באוקטובר 2023, כש־35 יתומים של גרושים/ות ופרודים/ות הצטרפו למשפחת השכול. על רקע זה קידמה עמותת “חמניות", בשיתוף המשפחות שנפגעו, את הצעת החוק שנועדה ליצור שוויון בתגמולים בין היתומים כולם.
“הדבר הכי חשוב הוא לדאוג ליתומים שנשארו, מי שאיבדו ברגע אחד את האדם הקרוב אליהם ביותר ויצטרכו לחיות עם החוסר והאובדן. לכן בחרנו ללוות את המשפחות במאבק הזה, ולפעול לקידום החקיקה החשובה הזאת, שתשווה בין זכויות יתומים ותיתן לכולם את מה שנדרש להם כדי להמשיך ולהשתקם. החוק יתקן את העוול שפוגע במאות יתומים".
מצב לא נורמלי
“לילד שלי יש רק אמא, שלא יכולה לעבוד, אמא שצריכה לשבת איתו על שיעורי בית בעברית, לקחת אותו לטיפול רגשי ולכל החוגים, ואם לפני ה־7 באוקטובר היה לנו הכל – עכשיו נגמרו המשאבים. אני שנה וחודשיים מממנת את עצמי מכיסי ואני לא יודעת כמה נוכל להמשיך ככה.
"אני מנסה מאוד למדר את הבן שלי מכל הדאגות האלה כי הוא עבר גם ככה המון. ילד בן 11 לא אמור לגלות שאבא שלו ודוד שלו נרצחו, לא צריך לבוא לישראל תחת אש ולפגוש בפעם הראשונה בחיים שלו קבר. אני מנסה לגונן עליו, אבל הוא מרגיש. בשבוע שעבר הוא ביקש ממני לקנות תותים בסופר, ואמרתי לו שהתותים מאוד יקרים ושנצטרך לחכות שהמחיר ירד".
המשפחה חיה במשך שנים בארצות הברית עד שבני הזוג נפרדו ויגאל חזר לארץ. ב־7 באוקטובר הגיעו מחבלי חמאס גם למושב נתיב העשרה שבו הוא גר. “יגאל יצא מהבית עם מצ’טה כדי להגן על השכנים שלו ונרצח על ידי מחבל", מספרת אורן וקס. “פחות או יותר באותו הזמן, בצד השני של המושב, כמה מאות מטרים מיגאל, אחיו עמית יצא עם נשק מהבית ונרצח ביריות. והנה לך מקרה נוראי ועצוב של שני אחים שנרצחו באותו יום, באותו מקום – והמדינה מתייחסת אחרת ליתומים של שניהם" (עמית ז"ל היה נשוי. ד"פ).
"אתן לך דוגמה: לא מזמן פנו אליי מביטוח לאומי והציעו לי להשתתף בסדנת כתיבה להתמודדות עם השכול. אהבתי מאוד את הרעיון כי אני עוד לא מטפלת בטראומה שלי. אין לי משאבים לכך. נרשמתי לסדנה, ויום לפני שהיא התחילה התקשרו אליי מביטוח לאומי, וכשהעובדת הסוציאלית גילתה שאני גרושה ולא אלמנה – היא אמרה שאני לא זכאית להשתתף בסדנה. אמרתי לה ערב טוב וניתקתי. מה אפשר להגיד מעבר לזה על העוול שגורם לנו החוק?".
כל החיים השתנו
"כשנחשפתי לקהילה של הפרודים והגרושים, שגם הם הורים לילדים יתומים, הבנתי כמה חוסר צדק יש. בחודש יוני הלכתי לוועדת הכנסת כדי להשמיע את הקשיים שלי, ובדיונים שבהם הייתי הרגשתי שיש אוזן קשבת. אבל צריך להניע את זה ולאשר את זה. הכנסת חייבת לקדם את הדברים האלה, ולא לחכות".
"תכלס, אם לא אעבוד, לא נוכל להתקיים מהקצבה הקיימת. זה לא משנה ששחר ואני היינו פרודים, או גרושים – היה לנו ילד, והקושי שלי כפרודה לא שונה מהקושי שלי כגרושה או כאלמנה. הכרתי את שחר 17 שנה והוא היה המשפחה שלי. עכשיו אני מרגישה שקופה בעיני המדינה, וזה מעציב וכואב. אני לא מוגדרת בביטוח לאומי כפרודה – אני לא מוגדרת בכלל".
"נטע הייתה שלוש שעות ביער ב־7 באוקטובר, ואם היה צבא, היו יכולים להציל אותה. היה צבא? לא. המדינה אחראית לזה, אבל לא נושאת באחריות על הילדים שלה. מה זה משנה אם אתה גרוש, נשוי או פרוד? אלו רק תארים. בפועל לא משנה מה התואר שלך. כשאתה נשאר לגדל ילדים לבד, מגיעות לך הזכויות". מחר תוגש הצעת החוק המכונה “חוק הגרושות" להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. במשפחות רבות מחכים ומצפים שהצדק ייעשה.
התרעות פיקוד העורף