בשנה האחרונה השתתפה ישראל לראשונה בסקר בינלאומי על דמנציה ואלצהיימר, הנערך אחת לחמש שנים ברחבי העולם. זאת ביוזמת עמותת עמדא, המסייעת לאנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם.
הסקר התקיים ב־166 מדינות, וממנו עולה כי 80% מהאנשים, ויחד איתם שני שלישים מהקהילה הרפואית, חושבים באופן שגוי שדמנציה היא חלק טבעי מהזדקנות ולא יודעים כי מדובר במחלה שאפשר למנוע באמצעות אורח חיים בריא, תזונה, התעמלות ועוד.
בתה ליאורה מספרת: "אולי עכשיו, לאחר הפסקת האש, אמא תוכל לישון. יש לה דמנציה והיא ניצולת שואה, וזה שילוב לא פשוט. אבא נפטר לפני שנה, ואמא נשארה עם המטפלת והיא מבוהלת ומפוחדת".
"לפחות 60%־70% מהאזעקות הן פספסו, כי אמא לא מספיקה להגיע למרחב המוגן הקומתי. לפעמים היא בלי נעליים או בלי סוודר ומתקשה בהליכה, שלא לדבר על כך שיש סיטואציות שהיא רדומה ולא שומעת. המצב החזיר את אמא לילדות הקשה שלה, והיו לה פלאשבקים שגרמו לה לבכי".
ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת "עמדא", שמפעילה 52 קבוצות תמיכה פרונטליות ומקוונות ברחבי הארץ, מספרת כי דבורה וליאורה אינן לבד במצב הזה. "בישראל יש 150 אלף איש עם דמנציה ואלצהיימר, וההחמרה במצבם, חוסר הוויסות הרגשי, תחושות הבלבול וחוסר האונים עולים בכל קבוצות התמיכה שלנו מאז פרוץ המלחמה. גם בקרב בני משפחה מטפלים עיקריים מתפתחת תחלואה משנית כתוצאה מעומס רב, שחיקה והצפה משילוב של הטיפול והדאגה מהמצב בארץ".
"מקבוצות התמיכה אני יודעת שיש הרבה אנשים מבוגרים שנשארו מבחירה בדירה שלהם בזמן אזעקה; אבל לא אמא שלי. אם הייתה יכולה אמא הייתה רצה למקלט", מוסיפה ליאורה.
בחודשים האחרונים היא בקושי יוצאת החוצה. היא ביטלה את כל הביקורות הרפואיות שהיו לה כי היא מפחדת להיות בחוץ. "כמו אמא גם אני התחלתי לקחת משהו להרגעה. אני מקווה שהפסקת האש הזאת תאפשר לי לקבוע לאמא תורים חדשים, כי מטריד אותי שהמעקב הרפואי אחריה נפסק".
כל מי שזקוק למידע נוסף על דמנציה ואלצהיימר: אפשר להיעזר בקו החם שמפעילה עמותת עמדא 24/7 בטלפון 8889*
התרעות פיקוד העורף