כ-5 שנים לאחר תחילת מגיפת הקורונה בסין, פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית הדין האזורי לעבודה האיר זרקור על ההשלכות המתמשכות של משבר הקורונה, על זכויות חיילים משוחררים. בית הדין קבע כי המוסד לביטוח לאומי מחויב לשלם מענק עבודה מועדפת, גם למי שהתעכב בתחילת עבודתו בשל מגפת הקורנה, בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי שגם חויב ב-4,000 שקלים הוצאות משפט.
התובעת, השתחררה משירות לאומי מלא באוקטובר 2019, לאחר שירות של שנתיים. כמו רבים אחרים, תוכניותיה השתבשו עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020, תקופה שהתאפיינה בירידה דרמטית בפעילות המשק והוצאת עובדים רבים לחל"ת. התובעת הצליחה להתחיל לעבוד בעבודה מועדפת רק באפריל 2022, כשנתיים וחצי לאחר שחרורה, והשלימה שישה חודשי עבודה מלאים בחברה עד אוקטובר 2022.
באת כוח התובעת, טענה כי סעיף החוק פטר את התובעת מלעמוד בתנאי החוק לעניין תקופת האכשרה וכי "התנאי היחידי שהיה על התובעת לעמוד בו הוא עבודה לתקופה של שישה חודשים מתוך שלוש שנים בעבודה מועדפת לאחר השחרור".
השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין, בהסכמת נציגי הציבור קיבלה את עמדת התובעת וחייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת את מענק העבודה המועדפת בתוספת הוצאות משפט של אלפי שקלים.
בפסק הדין נכתב: "מטרת תיקון סעיף 174 הייתה להאריך את תקופת העבודה כך שחייל שמשתחרר משירות בתקופת הקורונה ושאינו יכול להתחיל לעבוד בעבודה מועדפת בשל המגבלות שיצרה המגפה על משק העבודה בישראל, עדיין יוכל לזכות במענק". בית הדין הדגיש כי פרשנות המוסד לביטוח לאומי הייתה מרוקנת את התיקון לחוק מתוכן: "כידוע המחוקק אינו משחית את מילותיו לריק ועל כן, אם נקבל את פרשנות הנתבע, הרי שהתיקון יהפוך לחסר משמעות".
התרעות פיקוד העורף