שנת 2023 המשיכה להתאפיין במצב כלכלי-חברתי מעורר דאגה: מימדי עוני גבוהים ואי-שוויון ניכר בהכנסות. ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של 20.7% מאזרחי ישראל, 27.9% מהילדים בישראל ו-12.8% מזקני ישראל (זאת על פי ההגדרה המצמצמת של הכנסה לנפש. ההגדרה המרחיבה לעוני כמחסור בתנאי מחיה בסיסיים, מכניסה תחתיה כמעט 40% מילדי ישראל וחמישית מהזקנים י"ב).
שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9%: 42.4% מהערבים ו-22.5% מהחרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה. אחוז העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 היה 14%. בין 2022 ל-2023 אחוז העניים הרשמי נותר כשהיה, מ–20.8% ל-20.7%. ללא קצבאות הביטוח הלאומי, אחוז העוני בישראל היה מגיע לכמעט שליש מהאוכלוסייה, 31.1% (עלייה מ-30.6% בשנה הקודמת). "האי-שוויון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות על פי מדדים שונים. על פי מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות, מדינות שבהן האי-שוויון גבוה יותר הן ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה. בחלק ממדדי האי-שוויון ישראל ממוקמת אף במקום פחות טוב" מדגישים מחברי הדוח.
אזורים גאוגרפיים:
תושבי הצפון, הדרום וירושלים – עניים יותר.
נמצא, כי רמת העוני הגבוהה ביותר נמצאת בענפי: שירותי אירוח ואוכל, שירותי ניהול ותמיכה, שירותי הבריאות והסעד וכן בענפי האמנות והבידור, החינוך והחקלאות.
כמו כן, משפחות בהן ראש המשפחה בגיל 30-44 הושפעו רבות מהמלחמה כיוון שבאופן טבעי אלו המשפחות 'שהשתתפו' במלחמה, כך שלא מעט חיילים משוחררים גויסו למילואים ולא יצאו לשוק העבודה.
ההגדרה מצמצמת
צופים בדאגה על השלכות המלחמה
הפוליטיקאים כושלים זה שנים בטיפול שורש בנגע העוני בישראל וגם בממשלה הנוכחית מקימים מועצה חסרת תוכן למאבק בעוני, מבטלים גופים מקצועיים מייעצים וחשובים כמו המועצה לביטחון תזונתי בשביל עוד ג'ובים ונוקטים במדיניות שנויה במחלוקת של תווי מזון לאוכלוסיות מקורבות ונגררים בשל כך לעתירות לבג"צ. גם כשאת המשרדים החברתיים מובילות מפלגות שחרטו על דגלן את המאבק למען השכבות החלשות כמו הליכוד וש"ס.
להבדיל מהממשלה שזנחה כל טיפול שורש בעוני עוד לפני פרוץ המלחמה ומשרי הרווחה והעבודה הכושלים של ש"ס שפיצלה למען תפקידים לאנשיה את האחריות על הביטוח הלאומי למשרד העבודה בכלל בעוד האחריות הישירה על הטיפול בעוני היא של משרד הרווחה, מחברי הדוח הם אנשי המקצוע של אגף המחקר והתכנון בביטוח הלאומי. הם אינם מנסים כמו הפוליטיקאים לייפות בדוח את הסטגנציה המאפיינת את העוני בישראל עד פרוץ המלחמה שהדוח מכסה, ולא מכחישים שהשלכות המלחמה ונסיקת יוקר המחיה והמיסים בצילה, סביר שרק יעמיקו את המצוקות של השכבות החלשות, מה שיקבל ביטוי סטטיסטי בדוח שיתפרסם בשנה הבאה.
ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ואנשי האגף רינה פינס ונתנאל פלאם, מחברי הדוח, כותבים: "אירועי 7 באוקטובר, כמו מגיפת הקורונה, השפיעו רבות על המצב הכלכלי-חברתי במדינה באמצעות השפעתם על הצמיחה הכלכלית ועל מדיניות הרווחה שננקטה. ב-2023 השנה שבה פרצה מלחמת "חרבות ברזל", נפגעה הצמיחה הכלכלית במשק. העוני והאי-שוויון לפי הכנסות, התרחבו" הם מציינים אמנם שהממשלה נרתמה במלחמה, כמו במגיפה, להגדיל את תקציבי הביטחון הסוציאלי, אבל רומזים כי מצד אחד מדובר בקרש הצלה חיוני לרבבות ישראלים בעת חירום אבל מצד שני לא מספיק לטיפול שורש בבעיה המושפעת בראש ובראשונה מיוקר המחיה שהממשלה זנחה.
"אסור שהחלשים ישלמו את מחיר הקיצוצים"
מחד, לולא הסיוע מהביטוח הלאומי היו עוד 10% מהישראלים נופלים כבר בשנה שעברה מתחת לקו העוני כך שלא כל ישראל חמישי היה עני אלא כמעט כל ישראלי שלישי, אבל מאידך, הקיצוצים בממשלה שהמלחמה מחייבת עלולים לפגוע בעיקר בחלשים ביותר. "בעת כתיבת הדוח אנחנו נתונים במציאות שיכולה להוביל לכיוונים ביטחוניים שונים ובעטיים להשלכות כלכליות-חברתיות שבעת הזאת אי אפשר לצפות אותן ואת עוצמתן במלואן. הדבר יחייב הקצאת משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. ההוצאות הניכרות של המלחמה יחייבו קיצוצים בתקציב ומציאת מקורות מימון. יש לשים לב שהקיצוצים לא יפגעו בשכבות החלשות שמצבן הכלכלי-חברתי כבר עתה בעייתי" אומרים מחברי הדוח.
"יוקר המחיה מחייב טיפול"
"נושא נוסף שדורש בחינה וטיפול הוא יוקר המחיה על כל מרכיביו. רמת המחירים הממוצעת ב-2023 הייתה גבוהה ב-4.2% בהשוואה לשנה קודמת. ליוקר המחיה השלכות על כל החברה הישראלית. ואולם, הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי היחסי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה וההישרדות הכלכלית שלהן לעיתים על בלימה" כותבים מחברי הדוח.
סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי מדגישה: "ממדי העוני והאי-שוויון הניכרים בישראל מהווים אתגר חברתי של ממש הדורש טיפול מקיף, לא רק בעתות משבר. היקף נרחב זה הוא בראש ובראשונה תוצאה של הצמיחה שאינה מכלילה דיה, אך גם בשל תמיכה נמוכה יחסית של המדינה באמצעות תשלומי ההעברה. כדי להתמודד עם תופעות אלו, של עוני ואי-שוויון גבוהים, נדרשת מדיניות מקיפה, הכוללת השקעות ניכרות בשירותים חברתיים והעמקת רשת הביטחון הסוציאלי, שהיקפם מצומצם בהשוואה בינלאומית".
מנדי בלוי מאש"ל חב"ד, מפעילת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, מסר בתגובה לנתוני הדו"ח: "כל שורה בדו"ח העוני החמור שוברת את הלב ובפרט הנתון המזעזע של 5 אחוז מאזרחי ישראל שמוותרים על ארוחה חמה בעקבות מצבם הכלכלי.
"לצד זאת, יש לנו גם נקודת אור אופטימית מהעובדה שהמיזם לביטחון תזונתי - הכלי היעיל ביותר להילחם עם תופעת אי הביטחון התזונתי, יוכפל כבר משנת 2025, דבר שישליך באופן ממשי על חייהם של רבבות אנשים בישראל ויתרום לירידה בנתונים הקשים. אנחנו, יחד עם השותפה הקרן לידידות, מודים למדינה על ההשקעה במיזם הלאומי לביטחון תזונתי, המסייע לרווחה כלכלית לרבבות משפחות בישראל".
התרעות פיקוד העורף