"כמו התיירים, גם בעלי העסקים מחכים לראות מה יקרה"

עסקי התיירות בצפון מתאוששים לאט. אף שהחרמון סגור, מרבית המסעדות טרם נפתחו ומי שרוצה לפתוח מתקשה למצוא עובדים, מנסים שם לשמור על אופטימיות זהירה. הצפון: היום שאחרי – כתבה ראשונה בסדרה

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
מלון פסטורל
מלון פסטורל | צילום: Naor Qudargi
4
גלריה

במשך שנה וחודשיים ראינו פה רק חיילים על מדים", אומרת שירי גודשלק, מנכ"לית “בכפר", אירוח כפרי בכפר סאלד. “לראות עכשיו ילדים על הדשא זה מרגש מאוד".

למרות שכפר סאלד ממוקם 5.5 קילומטרים מהגבול הצפוני, תושביו לא פונו ומתחילת המלחמה פעל הכפר לטובת החיילים, ושיכן אותם בחדריו ללא עלות. ב־15 בדצמבר המקום פתח את שעריו לתיירות פנים. “יש ביקוש", אומרת גודשלק, “אבל הוא לא כפי שהיה לפני המלחמה. אפילו לא הגענו ל־20% ממה שהיה בעבר, ועדיין זה מרגש. רוב האורחים שהגיעו עד כה הם האורחים הקבועים שלנו, שבשנה האחרונה היו שולחים הודעות, דואגים לנו. מאוד משמח לראות אותם".

החרמון
החרמון | צילום: חיים אזולאי, פלאש 90

“הקושי העיקרי של העסקים הגליליים בדרך לשגרה, במיוחד של העסקים שנמצאים בקו העימות, הוא המחסור בעובדים", אומרת מיכל שילוח גל־נור, מנכ"לית עמותת זמן גליל מערבי. “מי שעבד בעסקים הללו הם צעירים, וזו שכבת גיל שנעלמה כמעט לגמרי מהאזור, מבחירה או עקב גיוס למילואים. לא היו פה לימודים אקדמיים במשך כמעט שנה ואין סטודנטים שיכולים לעבוד".

שילוח גל־נור מספרת על עסקים שהחליטו לפתוח מחדש למרות הקושי למצוא עובדים, כמו מסעדת “אדלינה" מקיבוץ כברי. לדבריה, עסקים אחרים מעדיפים לחכות, לשפץ את המקום ולהכשיר אנשי צוות חדשים, כמו למשל “תושה בייקרי" מקיבוץ גשר הזיו שפונה בתחילת המלחמה או “תמר וגפן" ממצפה הילה. “יעברו עוד כמה חודשים עד שנוכל לראות חזרה אמיתית לשגרה של עסקי התיירות בקו העימות, אבל כמו שעשינו לאורך כל המלחמה, בתמיכת ארגון ‘ג׳ואיש נשיונל פאנד ארצות הברית’, נמשיך לעזור לעסקים לשמור על האור דולק ולהכין אותם ליום שאחרי", היא אומרת. “אנחנו מוכנים, אופטימיים ועם תקווה בלב שהגליל יחזור לפרוח ושאנשים יחזרו לטייל".

אם הכל ילך כשורה, השקט יישמר ולא יהיו הפתעות לא נעימות, מלון פסטורל בכפר בלום יחזור לפעילות ב־15 בינואר, לאחר שהיה סגור מה־8 באוקטובר 2023. המלון, שבבעלות הקיבוץ, מתמקד באירוח חווייתי ומציע לאורחיו אירועי תרבות מגוונים. “הגליל העליון היה אזור מלחמה ולא היו בו תיירים בכלל", אומרת דנית ביתן, מנכ"לית המלון. “היו לי שני אתגרים גדולים לאורך התקופה הזו: לשמר את העובדים וגם לשמור על קשר עם האורחים שלא יכלו להתארח אצלנו. העובדים היו תקופה מסוימת בחל"ת, ובחודש אפריל החזרנו אותם למלון כדי לשמר אותם ליום שאחרי. עשינו הדרכות לעובדים והם תחזקו את המבנה, שדרגו ושיפצו. לקראת ינואר נעבה את הצוותים. עם האורחים שלנו היינו בקשר דרך ניוזלטרים ועשינו להם גם מפגש באופרה".

ראש הנקרה
ראש הנקרה | צילום: יח''צ

אחד מהיישובים שנהנו מפריחה תיירותית לפני המלחמה הוא מטולה, שנפגעה קשות ממטחי חיזבאללה לצפון. “מהרגע הראשון של המלחמה היינו סגורים. ב־8 באוקטובר כבר לא היינו כאן. מטולה הפכה להיות שטח צבאי סגור ופינו את כולם", מספרת מרים הוד, הבעלים של מלון הבוטיק המיתולוגי “בית שלום" במטולה, הנמצא במתחם שבו גם מסעדה, גלריה וגם הבית הפרטי שלה. “המתחם נפגע לאורך תקופת המלחמה מרסיסים ומהדף, אבל למזלנו זה בר תיקון. הייתה לנו לפני שבועיים שיחת זום עם נציגי מס רכוש, הם הציעו שנקבל הצעות מקבלנים ואז ניפגש איתם כדי לקצר את התהליך. אנחנו מקווים לקבל את הפיצוי, כדי להתחיל את השיפוץ. אנו גם לוקחים שמאי פרטי כדי שיסייע לנו מול מס רכוש. ברגע שמס רכוש יאשר, ניכנס לשיקום, שאני מעריכה שייקח כמה חודשים".

מטולה
מטולה | צילום: חן לאופולד, פלאש 90

ממשרד התיירות מסרו: “המשרד תקצב כחמישה מיליון שקלים לשיקום תשתיות במטולה, במטה אשר, בגליל העליון ובמעלות תרשיחא. המשרד מתקצב בנוסף כ־20 מיליון שקלים בהרחבה ובשדרוג פרויקטים נוספים בצפון ובקו העימות, מתוכם חמישה מיליון שקלים לשיקום תשתיות התיירות בקריית שמונה. כמו כן המשרד נותן מענקים ליזמים המקימים בתי מלון. השנה נותן המשרד, בין היתר, מענק בסכום של שני מיליון שקלים להסבת מבנה במטולה למלון הכולל 21 חדרים, וכן מענק של שני מיליון שקלים להרחבת מלון ב־27 חדרים במעלות תרשיחא ועוד. המשרד תומך בעסקים גם בשיווק - בתיירות פנים עם השתתפות במימון אירועים המושכים תיירות לאזור והן בשיווק בחו"ל כהכנה ליום שאחרי המלחמה. כמו כן המשרד העמיד לרשות היזמים ליווי עסקי על ידי מומחים ללא עלות וזאת בניגוד לשנים קודמות שבהן נדרשה השתתפות עצמית מהיזם".

תגיות:
תיירות
/
צפון הארץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף