בפנייה מציגות המשפחות טיעון משפטי, ולפיו השיקולים לשחרור חטופים נשלטים על ידי עקרונות משפט בינלאומי שלא נלקחו בחשבון כשישראל הגדירה מיהו חטוף הומניטרי.
בפנייה נכתב כי "מדינת ישראל נדרשת להכיר וליישם את זכויות הילדים שאבותיהם בשבי חמאס. טובתו של הילד מופקרת ונפגעת ככל שהזמן בו נמצא אביו בשבי בעזה מתארך".
מעבר לליבת הטיעון שקשה להתווכח איתה, זה גם מעיד כמובן על הלחץ והחשש של המשפחות - שעסקה חלקית פירושה הפקרת יקיריהן בשבי לעוד זמן, כשלא ברור אם החטופים יצליחו לשרוד אותו.