פיצה היא גילטי פלז'ר שרבים מאיתנו אוהבים. בעוד שיש פיצריות בוטיק ורשתות שמציעות את מאכל האלים האיטלקי במחירים שעולים ומתנפחים, יש מי שמציעות אלטרנטיבות שפויות. ברשת פיצה "שמש" הוותיקה וברשת פיצה "סטורי" הדי חדשה, תקבלו מגש פיצה בתמורה ל- 25 שקלים. דגמנו את הפיצות של שתי המתחרות ובדקנו מי עשתה את זה טוב יותר.
דגמנו את הפיצה הקלאסית והוספנו בשביל הגיוון תוספת של פטריות. על המגש שהגיע כיכבה פיצה שכללה גבינת מוצרלה בכמות נדיבה. אהבנו את הנדיבות ואת טעמה של הגבינה. הבצק היה אפוי במידה, עבה, אוורירי ורך במיוחד. רוטב העגבניות היה מתקתק ומתובל והפטריות שפוזרו לבקשתנו על חצי מגש היו בשרניות. בהתחשב במחיר המצחיק ששילמנו (32 שקלים למגש) מדובר בפיצה טעימה במיוחד שנותנת עבודה וסוגרת פינה כשרעבים ויש חשק לזריקת גלוטן הכרחית.
דגמנו את מגש הפיצה הקלאסי והתפרענו עם תוספת של פלפל חריף. על המגש חיכתה פיצה עם בצק דק ושמן שפחות זכה להתלהבות. כמות הגבינה לא היתה נדיבה כמו בפיצה של הרשת המתחרה אך היתה איכותית וטעימה ורוטב העגבניות הגיע במתיקות מדויקת. הפלפל החריף סיפק עקצוץ חריפות מתבקש, אך היו יכולים להיות איתנו יותר לארג'ים בכמות. לסיכום מדובר בפיצה שאכן מילאה את תפקידה כפחמימה מנחמת. פחות אהבנו אותה בהשוואה למתחרה אבל היא סיפקה מענה לא רע בכלל לפיצה במחיר משתלם של 32 שקלים.