משפחות החטופים התכנסו בשער בגין, לקריאה נואשת לסיום המלחמה והשבת יקיריהן. ביום ה-463 לשהיית החטופים בשבי החמאס, המשפחות מביעות חשש כבד מפני גורמים שעלולים לטרפד את העסקה המתגבשת להחזרתם.
"אנחנו שומעים דיווחים שמתנהל משא ומתן על עסקה כוללת בשלבים", אמרה עינב צנגאוקר, "אך ברור לנו שברגעים אלה ממש, מי שלא מוכנים לסיים את המלחמה ינסו לסכל את העסקה״. צנגאוקר הוסיפה בכאב כי "בצפון חיזבאללה לא פורק, ובכל זאת ישראל חתמה על הסכם. בעזה חמאס פורק, החטופים עוברים שואה וחיילים נופלים לשווא״.
השבוע הכואב של המשפחות קיבל תפנית טראגית נוספת עם החזרת גופותיהם של שני חטופים. "במקום שיחזרו חטופים בחיים, אנחנו מקבלים חטופים בשקיות", זעקה אילה מצגר. "אנחנו לא רוצים שתשלחו חיילים שיחרפו את נפשם כדי להוציא גופות" היא הוסיפה בכאב, תוך שהיא מציינת כי "6 חיילים נפלו רק השבוע בעזה, וכמעט בכל יום אנחנו שומעים על עוד 'הותר לפרסום'״.
איציק הורן, אביהם של יאיר ואיתן הורן, חשף את מה שהמשפחות רואות כשקר מתמשך: "מוכרים לנו אגדות וסיפורים שלחץ צבאי יביא עסקה. מעולם לא היה שקר גדול כל כך." הורן הדגיש כי "הלחץ הצבאי הורג את החטופים. חטופים שנחטפו בחיים, נהרגו בשל הפצצות צה"ל, או שנרצחו על ידי המחבלים בגלל שצה"ל תקף באזור״.
המצב ההומניטרי הקשה של החטופים עמד במרכז דבריו של יהודה כהן, אביו של נמרוד כהן: "כולנו ראינו בלב מרוסק את הסרטון של לירי אלבג. כולנו קראנו את דוח הזוועות של שורדי השבי״.כהן תיאר את המציאות הקשה: "כשהפוליטיקאים הציניים מתחממים מול תנור בחדרים יבשים, החטופים נרקבים במנהרות רטובות ובקור מקפיא. החטופים עוברים הרעבה, התעללות ועינויים. הם פצועים וחולים״.
לקראת שבוע שמוגדר כ"גורלי ומכריע" במשא ומתן, ותשעה ימים לפני אולטימטום של טראמפ, המשפחות קוראות לציבור הישראלי להצטרף למאבקם. העצרת המרכזית תתקיים הערב בכיכר החטופים בשעה 20:00, במקביל לעצרות נוספות שיתקיימו בכרמי גת, צומת שער הנגב וירושלים.
"463 ימים של סיוט יכולים להגיע לקיצם בימים הקרובים", מסר מטה המשפחות, "עם השבתם של כל החטופים - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה בארצם." המשפחות חותמות בקריאה נרגשת: "זה הזמן. זאת ההזדמנות. הערב העם יזעק את דברו: הסכם להשבת כל החטופים. עכשיו!"
"זו ההזדמנות האחרונה, ואסור לפספס אותה״
בהמשך, בכיכר החטופים בתל אביב התכנסו בני משפחות החטופים שגרירים זרים ותומכיהם לעצרת מחאה , על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה להשבת החטופים. העצרת מתקיימת בצל הבשורה המזעזעת על מותם של יוסף וחמזה אלזיאדנה, שנחטפו בחיים מקיבוץ חולית ונרצחו בשבי.
"ארבעה מבני המשפחה נחטפו מעבודתם בקיבוץ חולית," סיפר בכאב ד"ר מאזן אבוסיאם, חבר מועצת רהט. "כולכם צפיתם בסרטון החטיפה שהופץ לפני יומיים בתקשורת - אב המשפחה יוסף, שהוא מקור הכוח לבניו, חסר אונים עם ילדיו אזוקים, מובהלים, מושפלים ומאוימים בנשק בלתי נתפס אז ובלתי נתפס עד היום״.
שירה אלבג, אמה של לירי בת ה-19, זעקה מעל הבמה: "15 חודשים עברו מאז אותו יום נורא, יום ה-7 באוקטובר, ומאז – חיינו אינם חיים. לירוש האור שלנו, רק בת 19 – ילדה ילדה שהחיים עוד לפניה, נמצאת שם, בשבי, בגיהנום״. הוסיפה: "ראינו את לירי כבויה, מפוחדת, נלחמת על חייה כל רגע וכל דקה ביום. תראו את העיניים שלה – עיניים שזועקות מבפנים: 'תוציאו אותי מהגיהנום, אל תשכחו אותי׳״.
נירה סרוסי, אמו של אלמוג סרוסי ז"ל שנרצח בשבי, פנתה בכאב למקבלי ההחלטות: "כשישבתי 'שבעה' על בני, הנחמה הקטנה והיחידה שהייתה לי היא שאחרי אסון שכזה, אין מנוס והגיעה השעה לעסקה שתחזיר את כולם. שהרי לא ייתכן שמישהו יישאר אדיש לרצח המזוויע ולמראה הצינוק הטחוב חסר האוויר, החמצן והמים״.
ניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון, שיתף: "463 ימים שהזמן עומד מלכת. 11,125 שעות מאז שדיברתי עם עופר בפעם האחרונה באותה שבת ארורה. ומאז כלום רק כאב עצום ומחשבות על מה קורה לו שם במנהרות." והוסיף: "עופר נחטף חי וחייב לחזור חי!"
יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל, התריעה: "עם פרסום הרשימה הרגשתי חץ חודר לליבי וחוצה אותו בכאב עז. תמיר יכל להיות ברשימה, אילו היה מקבל טיפול רפואי ושורד את הפציעה. תמיר חי חיים טובים ופשוטים שנקטעו באבחה אחת בשל מחדל והפקרה הגדולים ביותר לעם היהודי בארץ ישראל״.
שגריר ארה"ב בישראל, ג'ק לו, שנכח בעצרת יחד עם שגרירי בריטניה וגרמניה, הדגיש את מחויבות הקהילה הבינלאומית: "עבור בני הערובה הנותרים שממשיכים לשאת את הסבל, השגת עסקה היא עניין של חיים ומוות. אנחנו זקוקים לעסקה שביישומה המלא תביא בפועל את כל בני הערובה הביתה״.
המשפחות חתמו את העצרת בקריאה נרגשת למקבלי ההחלטות לנצל את ההזדמנות ההיסטורית ולהגיע להסכם כולל. "אסור לעשות סלקציה״, הדגישו המשפחות, "כולם חייבים לחזור - החיים לשיקום והמתים לקבורה ראויה. זו ההזדמנות האחרונה, ואסור לפספס אותה״.