"כמה שזה קרוב, זה נראה יותר רחוק, יותר קשה, יותר ארוך, הדקה זה כמו שעה, השעה זה כמו יום. הטלטלות והודעות כאלה ואחרות, פתאום חמאס ככה וחמאס לא ככה, זה ימשיך לתעתע בנו עד הרגע האחרון" פתח.
"אני רוצה שהמאזינים יבינו וגם שהממשלה תבין שיש 98 עדיין ועד שאני לא אחבק את לירי זה 98 ואנחנו נילחם עד אחרון החטופים. יש לנו 98 חטופים, אנחנו רוצים שזה יתחיל בראשון ויסתיים עד האחרון. זו הבקשה שלי והדרישה שלי גם מהעם שיבין, גם ממקבלי ההחלטות וגם מחמאס" אמר.
"אנחנו יודעים מי זה חמאס ואני עם שני הרגליים על הקרקע, את הפעימה הראשונה שהייתה, ביום השישי הוא (חמאס) הפר אותה ונשארו שם בנות שהיו צריכות לצאת כבר ולא יצאו וחלקן גם נרצחו, אז זה ככה בקיצור על איך אני מרגיש".
"אתמול כשהצהירו שיש הפסקת אש, שזה נחתם, אני בכלל לא חייכתי, נשארתי אדיש ואני אחייך ואוכל לשמוח כשאחבק את לירי ואני אזכור ואמשיך להזכיר שיש לי עוד 97 חטופים בשבי".
"חמאס לא יודע לתת לה מילים כאלה, זה סלנג של לירי. מצד אחד יש לי תעודת ביטוח שלירי חיה, שכל משפחה הייתה רוצה לראות סרטון כזה של אות חיים, מצד שני אבל פתאום אתה אומר אחרי שראית ונשמת, אתה רואה שזו לא לירי שאתה מכיר, זו לירי שבשבי 470 יום, רועדת, מפוחדת, לא בריאה".
לגבי המתנגדים לעסקה התייחס: "אין לי ביקורת למשפחה שכולה שאיבדה את היקר שלה, אם זה במלחמה או ביום הנורא והארור הזה, הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, זו זכותם, זה שלהם, אבל יש לי ביקורת נוקבת וקשה למקבלי ההחלטות או לאלה שזה לא נגע בהם".
"אני אומר 'כל עוד זה לא נגע בכם ואתם לא בתהום הארור הזה, אין לכם זכות דיבור, תסתמו את הפה'. אני מקווה שהבינו אותי אלה שפותחים את הפה לא לצורך כשהם לא מבינים בכלל את האירוע, וחלילה אין לי מילים ושיעשו מה שהם צריכים לעשות ושיגידו מה שהם צריכים להגיד כי זה שלהם, המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להם".
"באותה נימה אני גם רוצה להגיד למשפחות החללים שחירפו נפשם, גם בשביל לירי וגם בשביל מדינת ישראל שליבי איתם, הנשמה שלי חתוכה וחצויה כל פעם כשאני שומע 'הותר לפרסום' ואם מישהו חושב שה'הותר לפרסום' הזה לא קורע אותי, אז הוא טועה, זה קורע אותי כי אני יודע שהם נלחמו כדי להחזיר את החטופים הביתה".