"עד האחרון": גל גורן על מאבק החטופים, האובדן והתקווה בקיבוץ ניר עוז

ברקע ההמתנה הדרוכה לפעימה הראשונה של שחרור החטופות בעסקה, גל גורן בן קיבוץ ניר עוז שהוריו אבנר ומיה גורן נחטפו ונרצחו, משתף בתחושות שלו ושל קהילת ניר עוז בימים מתוחים אלה

פלד ארבלי צילום: ללא
קיבוץ ניר עוז
קיבוץ ניר עוז | צילום: חיים גולדברג
2
גלריה
מיה גורן, אבנר גורן
מיה גורן, אבנר גורן | צילום: באדיבות המשפחה

לדבריו של גורן, בקיבוץ ניר עוז ישנן תחושות מעורבות: “התחושות בקיבוץ מאוד מעורבבות - שמחה ותקווה וציפייה מאוד גדולה לאלו הצפויים לשוב בפעימה הקרובה, פחד מהמצב בו הם ישובו אחרי קרוב ל-500 ימים בהם הופקרו בגיהינום. מתח כי כל יום כזה, כפי שאנחנו רואים היום, יהיה מורט עצבים. יש גם המון חרדה לגבי ההמשך – האם ההסכם יחזיק? ומה לגבי הבאים בתור? האם ממשלת ישראל, על כל הצהרותיה בימים האחרונים, תמשיך במשא ומתן עד האחרון?”

“אין לנו את הפריבילגיה לוותר עליהם. אז אנחנו גם דרוכים – דרוכים להמשיך להיאבק. כי אנחנו מבינים שנצטרך. שהאינרציה של ההסכם לא מובנת מאליה ונהיה חייבים לעשות הכול כדי שמהרגע שהדלת נפתחה הצד שלנו לא יטרוק אותה שוב".

בסיכום דבריו, מבקש גורן להבהיר את התחושות המורכבות שאיתן חיים הוא וקהילתו: “אנחנו מרגישים רובנו הכול מהכול – מוכנים לחבק ולעטוף את אלו שישובו ומשפחותיהם ועומדים איתנים במאבק עד האחרון!”

תגיות:
חטופים
/
מיה גורן
/
ניר עוז
/
משפחות החטופים
/
עסקת חטופים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף