החטופים ובני משפחותיהם הפכו פנים מוכרות בכל בית בישראל ב-15 החודשים האחרונים ולתקופת חזרת החטופים יש גם משמעות והשלכות חברתיות רחבות על החוסן והמורל הלאומי.
אף שהעובדים הסוציאליים המלווים את משפחות החטופים מדגישים בשיחות עם "מעריב" כי בני המשפחות מתודרכים בין היתר להדוף את החיבוק הלאומי, הן ציבורית והן תקשורתית, מהחטופים השבים לפחות בשלב הראשון, גם המומחים מבינים שלא ניתן לנתק את המימד האישי של דרמת חזרת החטופים מהממד הציבורי-לאומי. "הציבור הרחב מרגיש חלק ומעורב מאד רגשית בתהליך וגם לחברה ככלל יש חלק, גם אם עקיף בשיקום וקליטת החטופים ובהקלה על בני משפחותיהם. בוודאי לקהילות המקומיות בהן מתגוררות משפחות החטופים" אומרים למעריב גורמי רווחה.
"תהליך החזרה של השבות והשבים צפוי להיות ארוך ומורכב, והוא מחייב קשב רב לשבים, הכלה, ורגישות. השבי הארוך והטראומה הקשה וחסרת התקדים שחוו בשבי, הם מורכבים וחריגים בחומרתם. חוויית השבי מאופיינת בשלילה מוחלטת של יכולת השליטה והעצמאות. לכן לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות" מדגישים במשרד הרווחה, "אנו מבקשים לסייע בכך ועל כן ממליצים על כמה כללים פשוטים":
1. כבוד, חמלה והיעדר שיפוטיות: השבים והשבות עברו חוויה טראומטית בלתי נתפסת, ויש לאפשר להם לבטא את כל התחושות והרגשות שיבחרו. כל תגובה היא נורמאלית לחוויה הלא נורמאלית שעברו, וחשוב לתת להם את המקום הראוי במלוא החמלה, הסבלנות וההכלה.
2. שמירה על פרטיות השבים והשבות: אף על פי שרבים מאיתנו מכירים ויודעים פרטים רבים על אודותיהם, יש לזכור כי השבים והשבות הם אנשים פרטיים, שלא בחרו בפרסום ואינם בהכרח מעוניינים להיחשף. החוויה שעברו היא בראש ובראשונה החוויה והסיפור שלהם. זכותם לבחור מה הם רוצים לספר ולמי, בזמן ובמקום שמתאימים ונוחים להם. הבחירה לחלוק או לא לחלוק את שעברו, היא שלהם בלבד. לכן חשוב מאוד להקפיד להימנע מחשיפת תמונות, סיפורים ופרטים אישיים, ללא הסכמתם המפורשת מראש.
3. רשתות חברתיות: יש לפעול באחריות ובכבוד כלפי צורכיהם ורגשותיהם של השבים ולהימנע מלנסות לאלץ אותם להיחשף. עלינו לאפשר לשבים ולשבות לחזור לסביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת להם להשמיע את קולם ובה בעת לשמור על כבודם ועל פרטיותם.
4. ביטויי חיבה פיזיים: אין ספק שהדאגה הגדולה לשבים ולשבות מעוררת את הרצון המידי לחבק אותם. יחד עם זאת חשוב להחזיר להם את תחושת השליטה והאוטונומיה גם על גופם. יש שיחוו מגע כמעשה פולשני ויש שיחוו זאת כהבעת חום ותמיכה. לכן יש לפעול ברגישות ולאפשר לכל שב ושבה לבחור, גם ביחס לביטויי חיבה פיזיים.
איך אפשר לעזור?
"זה אך טבעי שבימים אלו כל אחד ואחת מאיתנו מרגישים רצון וצורך לעזור ולקחת חלק משמעותי בקבלת השבים והשבות" אומרים במכון חרוב ומציעים הצעות פרקטיות שחשוב לזכור:
- על אף הסקרנות והרצון לסייע, הקפידו לתת לשבות, לשבים ולמשפחותיהם את מלוא המרחב והפרטיות.
- נהגו באחריות סביב הפצת מידע ושמועות, בין אם הן מבוססות ובין אם לא.
- הקפידו לשמור על כבודם של השבים והשבות בכתיבת טוקבקים במדיות השונות. התמיכה, ההכלה, החמלה והיעדר השיפוטיות מצידנו כחברה, הינן קריטיות בתהליך החזרה של כל שב ושבה.
- כבדו את המרחב האישי של השבים והשבות. יתכן והדאגה הרבה תביא עמה רצון לחבק, אך זכרו שלכל שב ושבה זכות הבחירה על גופם.
- במידה ואתם חלק מהקהילה או מהמעגלים הקרובים לשב או לשבה, בדקו כיצד תוכלו לסייע. למשל באמצעות הכנת ארוחה חמה, קניות בסופר, סיוע בסידור הבית, הסעות ועוד.